top of page

הסדרים כלכליים בפרק ב'

בפרק א' המסלול מאוד ברור לרוב הזוגות – מכירים, עוברים לגור ביחד, מתחתנים, מאחדים חשבונות בנק, לוקחים משכנתא ורוכשים דירה, ומביאים ילדים. מנגד, בפרק ב' אין מסלול.


מצד אחד, בני הזוג חופשיים לבחור את הדרך המתאימה ביותר עבורם מתוך כל האפשרויות. יש כאלה שיבחרו שלא לגור ביחד, שיגורו ביחד אבל ישמרו על חשבונות נפרדים. יש שיתחתנו ויביאו לעולם ילדים משותפים אבל ינהגו בהפרדה רכושית. כל זוג והדרך המתאימה עבורו.

מצד שני, דווקא החופש הזה עשוי להיות מבלבל ומאתגר. בני הזוג צריכים להכיר בכך שבניגוד לפרק א', כאן לכל אחד מהם צרכים נפרדים, למשל רצון להגן על הירושה העתידית של הילדים שאינם משותפים, או לשמור על הרכוש הנפרד מתוך חשש לפרידה.

במקרים האלה, יש חשיבות לשיח פתוח וכנה על הצרכים הנפרדים של כל אחד מבני הזוג, ולא פחות חשוב מכך, על הצרכים המשותפים, הערכים והדרך המשותפת לבני הזוג. אלה צריכים לבוא לידי ביטוי בהסכמות בשני מסמכים עיקריים ומהותיים לפרק ב': הסכם ממון וצוואה.



הסכם ממון

כאמור, על זוגות נשואים חל הסדר איזון המשאבים, ואילו על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף. בפרק ב' ברוב המקרים, לפחות אחד מבני הזוג לא ירצה שהמשטר הרכושי על פי דין יחול, אלא הסכמות אחרות המשקפות את הצרכים והמצב הייחודי של בני הזוג. בפרק ב' לפחות אחד מבני הזוג מגיע עם ילדים מקשר קודם, שעל זכויותיהם הוא מבקש לשמור. בדרך כלל, משום שמדובר בזוגיות מאוחרת יותר, לפחות אחד מהצדדים מגיע עם רכוש משל עצמו. דירה, עסק, זכויות פנסיוניות, או כל רכוש אחר.

ודאות כלכלית במקרה של פרידה

בפרק ב', הסכם הממון נדרש כדי להבטיח על האינטרסים הנפרדים של בני הזוג ולוודא כי אלה יישמרו גם במקרה של פרידה עתידית. כאשר יש הסכם ממון, נמנעות מחלוקות רבות סביב הרכוש במקרה של פרידה. הוודאות הזאת מעניקה שקט נפשי לבני הזוג לא רק לטובתם שלהם, אלא גם מתוך הרצון שלהם להבטיח את הרכוש לילדיהם בעתיד.

מניעת מחלוקות בין הילדים לבין בן הזוג

במקרה של פרק ב', הגדרה מדוייקת של הזכויות בנכסים הכרחית לא רק כאשר מדברים על אפשרות של פרידה, אלא לא פחות חשוב מכך, דווקא כשמערכת היחסים הזוגית טובה ומיטיבה, ופוקעת רק במותו של אחד הצדדים. הסיבה לכך נעוצה, שוב, במשטר הרכושי החל על הצדדים, אם לא ערכו ביניהם הסדר ממון. ניקח לדוגמה את הסדר איזון המשאבים.

בהתאם לחוק, הזכויות של אדם ברכוש בן הזוג מכוח החיים המשותפים יכולות לעבור ליורשים של אותו אדם, אם לו עצמו לא היתה הזדמנות לתבוע אותן. המשמעות היא שדווקא זוג שחי חיים הרמוניים ושלווים, מתוך אמונה זה בזו ולא ערך הסכם, עשוי למצוא את עצמו מנהל קרבות ירושה מול ילדי בני הזוג, בפטירת בן הזוג.

לדוגמה: בני זוג בפרק ב' נישאו, כאשר האישה הגיעה לקשר כשיש לה דירה בבעלותה. בני הזוג התגוררו ביחד בדירה, מתוך הסכמה ברורה שבכל מקרה, הדירה היא רכושה הפרטי של האישה בלבד, ולא ראו צורך לערוך ביניהם הסכם ממון. לאחר שנים רבות, נפטר הבעל. כעת, ילדיו תובעים את האישה, וטוענים כי מחצית מן הדירה שייכת לאביהם, מכוח החיים המשותפים של הזוג. תביעות כאלה הן עניין שבשגרה, ויכולות היו להימנע אם בני הזוג היו עורכים הסכם ממון כדין.



הכוונת ההתנהלות הכלכלית השוטפת

בנוסף, כשמדובר בזוגות בפרק ב' קיים רובד נוסף, והוא ההתנהלות הכלכלית השוטפת. בני הזוג צריכים להחליט כיצד לכלכל את ביתם המשותף וכיצד הם מתכננים את עתידם הכלכלי. השאלות שיכולות לעלות בפרק ב' הן בין היתר:

  • האם לאחד חשבונות בנק.

  • אם קיים חשבון משותף רק עבור הוצאות הבית, כמה כסף יכניס כל אחד מהצדדים.

  • אם יש ילד משותף, איך הצדדים מתחלקים בכלכלת הילד וצרכיו.

  • האם הצדדים מתייעצים לפני שמבצעים הוצאה על ילדיו של בן הזוג.

  • אם לאחד הצדדים קיימת דירה בבעלותו, האם יש כוונה לשתף בה את בן הזוג השני, ואם לא, מה המשמעויות הנגזרות מכך עבור בן הזוג השני. אם הצדדים מתגוררים בדירה השייכת לאחד מבני הזוג בלבד, איך מתנהלים אם יש צורך לשלם משכנתא או לבצע שיפוץ בדירה.

אלה ושאלות רבות נוספות הן קריטיות להתנהלות הכלכלית השוטפת בפרק ב'. הסכם ממון שנערך בתבונה יסייע לבני הזוג להבין מה הנקודות החשובות עבורם ויעזור להם ליצור ודאות כלכלית שתיתן להם שקט נפשי לעתיד.


צוואה

עם זאת, בפרק ב' לא מספיק לערוך רק הסכם ממון, ויש להשלים את ההסדרים הכלכליים באמצעות עריכת צוואה מתאימה. הסיבה לכך היא שהסכם הממון מגדיר רק מהם הנכסים השייכים לכל אחד מהצדדים, מה שמכונה "היקף העיזבון" במקרה של פטירה. אבל ההסכם לא מגדיר מה ייעשה בנכסים אלה לאחר הפטירה, וזאת ניתן לעשות רק בצוואה, מה שמכונה "חלוקת העיזבון".

שמירה על ההפרדה הרכושית

בהיעדר צוואה, במותו של אדם מתקיימת ירושה על פי דין. המשמעות הפשוטה היא שבן או בת הזוג מקבלים מחצית מהעיזבון, וילדי הנפטר מתחלקים ביניהם במחצית הנותרת, בחלקים שווים ביניהם. המשמעות בפועל היא שגם אם בני הזוג קבעו בהסכם הממון שנכס מסוים לא יגיע לבן הזוג השני, אם אין צוואה, מחצית מהנכס תהיה לבן הזוג, למרות הסכם הממון.

למשל, בני הזוג קבעו שהדירה שבבעלות הבעל תישאר בבעלותו בכל מקרה. אם בני הזוג היו נפרדים, הדירה היתה נשארת לו בלבד. אבל אם הבעל נפטר ולא ערך צוואה, מחצית מהדירה תעבור לרשותה של בת הזוג. ברור שלא זאת התוצאה הרצויה של בני הזוג.

לכן, כדי לוודא שהעקרונות שנקבעו בהסכם הממון ימשיכו לחול, יש חובה לערוך צוואה שתקבע את אותם ההסדרים גם למקרה של פטירה. בכך לא רק שניתן להבטיח את ההסדר הרכושי הרצוי, אלא גם למנוע סכסוכי ירושה בין בן או בת הזוג שנותרו בחיים, לבין הילדים.

מתן זכויות לאחר פטירה

סוגיה משמעותית נוספת בצוואה בפרק ב' היא זכויות נוספות לאחר פטירה. נניח שבני הזוג רכשו דירה ביחד ורשמו אותה בחלקים שווים ביניהם. לאחר מספר שנים האישה הולכת לעולמה. חלקה בדירה נחלק בין בעלה לבין ילדיה. כעת ילדיה של אישה הם שותפים של הבעל בדירה. מכוח שותפות זאת, יש להם את היכולת לבקש למכור את הדירה, ולמעט הגנות ספורות, לבעל אין אפשרות ממשית למנוע את מכירת הדירה ולהמשיך להתגורר בדירה כראות עיניו. לו היתה האישה עורכת צוואה, היא היתה יכולה להבטיח, למשל, את זכותו של הבעל להמשיך ולהתגורר בדירה לכל תקופה שהיתה מבקשת, בין אם בתשלום שכר דירה ליורשים ובין אם לאו. בכך היתה יכולה למנוע את האפשרות כי הבעל ייאלץ להתפנות מביתו בגיל מבוגר, ולאבד את זכותו למגורים.

לעניין זה יש לשים לב כי קיימת בעייתיות ממשית בהענקת זכויות לאחר פטירה בהסכם ממון, שכן לפי החוק, זכויות לאחר פטירה ניתן להעניק רק בצוואה. בתי המשפט עשויים שלא לאשר הסכם ממון עם הוראות כאמור, ואף אם אישרו, עלולים שלא לתת תוקף להוראות כאלה בזמן אמת. לכן, כדי להבטיח הסכמות מסוג זה, חשוב ביותר לתת להן תוקף בצוואה ערוכה כדין, ולא להסתמך על כך שבני הזוג הסכימו בהסכם הממון כי לכל אחד מהם זכות מגורים בדירה, גם בפטירת בן הזוג השני.

תשלום מזונות מהעיזבון

סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא האפשרות של תשלום מזונות מהעיזבון. במקרה בו בן הזוג חייב בתשלום מזונות עבור ילדיו מנישואין קודמים, עשויה הגרושה לפנות לבית המשפט ולבקש כי יפסקו מזונות מתוך עזבונו של בן הזוג. לפי החוק, מזונות, ככל חוב אחר, קודמים על זכות היורשים, ובת הזוג הנוכחית עלולה למצוא את עצמה נאלצת לוותר על חלקה בירושה לטובת המזונות. כמובן שהדבר מסתבך עוד יותר אם לבני הזוג ילדים משותפים, שגם אותם אמור העיזבון לכלכל. גם את זה ניתן לפתור בעריכת צוואה בדרכים שונות, למשל, באמצעות ייחוס נכס מסוים מתוך העיזבון לצורך מזונות, ככל שייקבע כי קיימת חובה לשלם אותם מתוך העיזבון.

לצורך עריכת הסכמי ממון וצוואה בפרק ב', רצוי להתייעץ עם עו"ד עם מומחיות בתחום, שמכיר את הסוגיות הייחודיות למקרה שלכם, ויידע להתאים עבורכם את המעטפת הרכושית הטובה ביותר.

 מדריכים נוספים

המומחיות שלי