הסכם ממון, או הסכם חיים משותפים, נערך על ידי בני זוג שמבקשים להחליט ביחד איך לנהל את החיים המשותפים שלהם, באופן שיבטיח לכל אחד מהם ודאות, שקט נפשי וביטחון כלכלי. בהסכם ממון אנחנו מסתכלים עליכם, כבני זוג וכמשפחה, בודקים את נסיבות החיים והצרכים הייחודיים שלכם, ויוצרים את הפתרון המדויק שיבטיח שתוכלו להתנהל מתוך תחושת השותפות המשפחתית שרצויה לכם, יחד עם שמירה על הצרכים של כל אחד מכם בנפרד.
כשמדובר בזוגות שלפחות אחד מהם עובד בחברת הייטק, ובוודאי כשמדובר במייסדים של חברת הייטק, חיי המשפחה מושפעים בצורה משמעותית מבחירת הקריירה בתחום. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת התנהלות המשפחה. לכן, כשמדובר במייסדים, יש חשיבות לעריכת הסכם ממון, גם עבור בני הזוג עצמם וגם עבור הסטארט אפ שהקמתם.
מייסדים? חשוב מאוד לחתום על הסכם ממון
אחד הדברים שחשוב לזכור בהסכם ממון להייטקיסטים, הוא שההסכם צריך להיות כזה שמאפשר לחברה לפעול באופן חופשי, בלי שהיא תושפע ממצב הזוגיות של בני הזוג. במובן הזה, ההסכם נדרש כדי לשמור על פעילות המיזם, בלי שהיזם יהיה חשוף לתביעות למניות, מוניטין, רווחים וכיו"ב. בהיעדר הסכמה, סכסוך גירושין עלול לפגוע בפעילות החברה ובשותפים, להבריח משקיעים קיימים ופוטנציאליים ולפגוע ביכולת של המיזם להתנהל, להיכנס לסבבי השקעה, לצאת להנפקה או למכירה. ההמלצה הגורפת היא שכל המייסדים בחברת סטארט אפ יחתמו על הסכם ממון עם בני ובנות הזוג שלהם, ושהוראות מתאימות יופיעו גם במסמכי ההתאגדות של המיזם, ובפרט בהסכם המייסדים.
הסכם ממון לטובת בני זוג של הייטקיסטים
גם עבור בני הזוג של הייטקיסטים יש חשיבות לעריכת הסכם הממון. עובדי הייטק, ובמיוחד מייסדי סטארט-אפ, עובדים הרבה פעמים "מסביב לשעון". בעבודה שלהם כרוכות לא מעט טיסות לחו"ל, עבודה בשעות ארוכות אל תוך הלילה, לא תמיד בשעות שגרתיות. לפעמים נדרש רילוקיישן לתקופות מסוימות, במהלן בן הזוג השני לא תמיד יכול לעבוד. ולא רק זה – התמורה הכספית בגין ההשקעה הזאת כלל לא מובטחת. המשכורת שניתן למשוך אינה ודאית, ואין כל ודאות שהמיזם ייצא לאקזיט מוצלח. לפעמים שנים של השקעה יורדות לטמיון, ויש צורך להתחיל מחדש. בזמן הזה, בן הזוג השני הוא זה שצריך "להיכנס מתחת לאלונקה", לחפות בבית על היעדרות בן הזוג ההייטקיסט, לתמוך בו ולאפשר לו את ההשקעה שנדרשת כדי להגיע להצלחה. ברור שההתנהלות הזאת גובה מחיר מבן הזוג, מבחינת היכולת להתקדם בקריירה שלו עצמו.
מה חשוב לדעת על הסכם ממון להייטקיסטים?
קיימות הרבה סוגיות שנוגעות להייטק, אבל העיקריות ביניהן הן שתיים: איך מתייחסים לתמורה לעובד שניתנה בתגמולים הוניים (אופציות ומניות), ואיך כדאי לקבוע את איזון המשאבים אם החלטנו שבני הזוג יהיו שותפים בהצלחת הסטארט-אפ. נתייחס לשני הדברים לפי הסדר:
התייחסות לתכניות אופציות ומניות (ESOP, ESPP, RSU)
תכניות תגמול שכוללות אופציות ומניות מסוגים שונים נפוצות מאוד עבור עובדי הייטק, ולפעמים גם עבור עובדי חברות אחרות, במיוחד כאשר מדובר בבכירים. הניסיון מלמד שמדובר באחת הסוגיות הנפיצות ביותר בהליכי גירושין, בעיקר בשל רכיבים משמעותיים של אי ודאות. בגלל זה, אם התגמול שלכם כולל אופציות או מניות, או שאתם מעריכים שהנושא יהיה רלוונטי עבור מי מכם בעתיד, כדאי להקדיש מחשבה לאופן שבו תרצו להסדיר את הסוגיה ביניכם, מראש.
ההסדר בנוגע לאופציות ותוכניות רכישת מניות. עבור רבים, עבודה בהייטק כוללת בנוסף לשכר גם תגמולים הוניים, במסגרת תוכניות אופציות ורכישת מניות (ESOP או ESPP). שימו לב שהתגמולים האלה ניתנים כחלק מתנאי ההעסקה השוטפים של העובד. כלומר, הרבה פעמים המשכורת של העובד נמוכה יותר ממה שהיתה אלמלא תכניות אלה, כי ההטבה הגלומה בהן משקפת כדאיות גבוהה. כשמדובר למשל בתכנית ESPP, העובד מפריש כל חודש מתוך המשכורת שלו לטובת תקופת החסכון, בסיומה יהיה זכאי למניות החברה. לכן, מבחינה רעיונית, נכון להתייחס להטבות אלה כמו לתנאי ההעסקה השוטפים של העובד, כאשר צריך לגבש הסכמות ביחס לאופן החלוקה שלהם במועד פרידה.
תמורה שניתנת באופציות ומניות חסומות – בתעשיית ההיטק, מקובל מאוד שחלק מהתמורה ניתנת באמצעות אופציות (ESOP) או מניות חסומות (RSU). אלה מוענקות כבר בתחילת ההעסקה, אך לרוב הן כפוף למועדי הבשלה, שקובעים מתי העובד זכאי לממש את האופציה או למכור את המניה. קיימות שתי בעיות עיקריות בנושא של חלוקת אופציות: הבעיה הראשונה היא שעד המימוש, ברוב המקרים לא ניתן לדעת מה השווי של התמורות האלה. בחברות פרטיות, ובטח בחברות סטרטאפ, אי אפשר באמת לדעת מה השווי של האופציות לפני ההבשלה. לכן, אם השווי לא מוסכם, יש צורך להמתין עד למועד ההבשלה ומועד המימוש בפועל. כאן חשוב להגיד שגם כאשר האופציות ניתנות למימוש, לא מומלץ וקיים קושי מיסויי בחיוב מי מבני הזוג לממש את האופציות אשר ברשותו, ולכן רצוי לחשוב על מנגנונים שיגנו על זכותו של בן הזוג השני עד למימוש האופציות ומכירת המניות שהתקבלו בגינן. הבעיה השנייה היא כאשר כל האופציות הוקצו במהלך תקופת החיים המשותפת, אך לפחות חלק מהן מבשיל לאחר מועד הקרע בין בני הזוג. מנגנון נפוץ למשל הוא הקצאה של כמות אופציות מסויימת בתחילת העבודה, אשר מבשילה בחבילות (טרנצ'ים) בעל פני כמה שנים. לגבי אופציות שהבשילו בתקופת החיים המשותפים אין בעיה שכן לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ברכוש משותף. השאלה עולה מה עולה בגורלן של האופציות שמבשילות לאחר מועד הקרע, אך הוקצו לפני כן. אם הוסכם שאופציות הן רכוש משותף, רצוי לתחום את השיתוף לאופציות אשר מובשלות במועד מסוים לאחר מועד הקרע (למשל אופציות שיבשילו רק בתוך 6 חודשים לאחר מועד הקרע אך לא לאחר מכן), כדי למנוע סכסוכים.
השלכות מס: לאופציות ולמניות חסומות עשויות להיות השלכות מס בעת מימושן או מכירתן. חשוב לשקול כיצד יטופלו השלכות מס אלו.
מנגנון שיתוף שלוקח בחשבון את המיזם
הרבה פעמים בני הזוג בהחלט משתפים זה את זו בהצלחת הסטארט אפ, בצורה זו או אחרת. החיים התובעניים של יזמים בהחלט דורשים הרבה מבני הזוג ומהמשפחה, וההצלחה נתפסת כמאמץ משותף. בנוסף, הצלחה של סטארט אפ יכולה להביא שגשוג כלכלי אדיר, ובני הזוג מבקשים ששניהם יוכלו ליהנות מכך. אם החלטנו על שיתוף בהצלחה המיזם, יש כמה דברים שנרצה לשים לב אליהם:
מנגנון השיתוף או הפיצוי - בהנחה שבמועד הפרידה אכן יהיו ביניכם פערים משמעותיים, צריך לסח מראש איך יתקיים האיזון בפערים אלה. אם בחרתם ברמה מסויימת של שיתוף בשווי המיזם, חשוב להגדיר כיצד היא תבוצע. למשל באופן מדורג, כתלות במשך שנות הנישואים או לידת ילדים. אם החלטתם שיש הפרדה מוחלטת ואין שיתוף בסטרטאפ, רצוי לקחת בחשבון את האפשרות שאחד מבני הזוג יתעשר בעקבות הסטרטאפ ולראות איך מצב זה יאוזן ביניכם במקרה של פרידה, למשל בהתחייבות לפיצוי משמעותי כגון רכישת דירה.
חלוקה של שווי המיזם ולא מניות "בעין" – בגדול, שיתוף במניות עצמן לא טוב לחברה, לא טוב למייסדים, לשותפים ולמשקיעים. לכן, גם אם נקבע שיש שיתוף בסטארט שהקים אחד מבני הזוג (להבדיל ממיזם שבני הזוג מקימים במשותף מהתחלה), מומלץ שהשיתוף בכל מקרה לא יהיה בעין אלא לפי שווי ההחזקות של בן הזוג. כדאי לשים לב לכך גם בהסכמי המייסדים ומסמכי היסוד של החברה, ומומלץ להתייעץ עם היועץ המשפטי שלכם כיצד להגן על החברה במקרה של בעלות במניות מכוח חיי הזוגיות.
אופן קבלת השווי המוסכם על ידי בן הזוג – עולה השאלה איך אחד מבני הזוג משלם לשני את חלקו במקרה של פרידה. אם לא מדובר בחברה ציבורית, אנחנו לא תמיד יודעים כלל מה שווי החברה. בסטרטאפ המצב אפילו יותר מסובך, שכן בדרך כלל המניות כלל לא ניתנות להעברה, החברה לא מחלקת דיבידנד והערכות השווי הן עניין מעורפל ביותר. אבל גם אם יש הערכת שווי ברורה או מוסכמת, הרבה פעמים יש בעיית נזילות. למייסד אולי יש כסף "על הנייר", אבל בלי לממש את המניות שלו, הוא לא יכול לשלם את השווי לבן הזוג. המימוש לא תמיד רצוי או בכלל אפשרי, בטח כשמדובר בחברות סטארט אפ. במצב הזה אפשר לחשוב על כמה אפשרויות, כתלות בין היתר באופי החברה (סטארט-אפ, חברה ציבורית וכדומה). דוגמה לאפשרות כאלה היא החזקת המניות בנאמנות עבור בן הזוג השני, וקבלת הזכויות הכלכליות בגינן בלבד, מבלי להתערב בניהול החברה בכל דרך שהיא. אפשרות אחרת היא קבלת התמורה בגין חלקו של בן הזוג בעת כל אירוע חלוקה (למשל דיבידנד, מכירת החברה או חלק ממנה, או כל אירוע אחר שבו מתקבלת תמורה בגין החזקה המניות). אתם מכירים את החברה ואת המשאבים שלכם הכי טוב, תחשבו מה המנגנון המתאים ביותר עבורכם לביצוע התשלום.
הבחנה בין סוגים של תמורות לאורך זמן – באירוע מכירה (אקזיט) בסטארט-אפ ,לא תמיד התמורה ניתנת במלואה באופן מיידי, ומקובל שקיימים כמה סוגים של תמורה נדחית, בהם מנגנונים מותני ביצועים (earnout) או תלויי המשך עבודה ( holdback או retention). בתמורה נדחית חשוב להבין כיצד יחושב ויושלם חלקו של בן הזוג השני, במיוחד כאשר חלק מהתמורה משולמת בגין עבודתו העתידית של בן הזוג המייסד, בתקופה שבה בני הזוג למעשה כבר אינם ביחד.
סיכום
כאשר אחד מבני הזוג (או שניהם) עובד בתעשיית ההייטק, בין אם כעובד ובוודאי כיזם בסטארט-אפ, יש לכך השלכות משמעויות על סוגיות הרכוש בין בני הזוג. כדאי מאוד לחשוב מראש על האפשרויות הרצויות מבחינתכם, שמצד אחד ייצרו את השיתוף והאיזון שאתם מבקשים, ומצד שני ישמרו על הניהול התקין של החברה ויחסכו לכם מחלוקות ושאלות בהמשך.
Comentários