top of page

זמני שהות שוויוניים ("משמורת משותפת")


פעם היו קוראים לזה "משמורת", היום אנחנו מדברים במונחים של "זמני שהות". זמני השהות עם הילדים לאחר הגירושין הם ההסדרים שבין ההורים לחלוקת הזמנים בהם הילדים שוהים עם כל אחד מהם.



קצת סדר לגבי המונחים

אפוטרופסות – אפוטרופסות היא זכותם וחובתם הטבעית של ההורים להיות אחראים לילדיהם הקטינים (מתחת לגיל 18). המשמעות היא שיש פעולות מסוימות ביחס לילדים שאי אפשר לבצע כשאחד מההורים מתנגד, למשל הליכים רפואיים מסוימים, רישום לבתי ספר וכדומה. האפוטרופסות היא "טבעית", כלומר, הגירושין לא פוגעים בה, לא משנה מה זמני השהות שנקבעו בין ההורים לגבי הילדים. גם במקרה שבו אחד ההורים מתגורר בארץ זרה והילדים נותרו להתגורר בישראל, שני ההורים יהיו אפוטרופוסים לילדים שלהם באופן שווה. האם אפשר לשלול אפוטרופסות? כן, באמצעות בית המשפט בלבד. מדובר בהליך חריג ביותר, שאין לו קשר להליך הגירושין.


משמורת – עד לפני כמה שנים זה היה המונח שבו השתמשו כדי לדבר על זמני השהות של הילדים. השימוש במונח משמורת הוא בעיקרו היסטורי, מהימים שבהם היה מקובל שלאחר הגירושין הילדים היו נותרים בחזקתה של האם, ולאב ניתנו "הסדרי ראייה" מצומצמים. אבל עם השינויים החברתיים ולאורך השנים, אבות החלו להיות יותר ויותר מעורבים בגידול הילדים שלהם. כך נולד המושג המוכר "משמורת משותפת", כלומר מצב בו הילדים שוהים באופן שוויוני או כמעט שוויוני אצל שני ההורים. כיום מדברים פחות על המושג משמורת ויותר על זמני שהות, כלומר כמה זמן שוהים הילדים בביתו של כל אחד מההורים, כאשר שני ההורים הם האפוטרופוסים של הילדים שלהם, ושני ההורים הם בעצם משמורנים. המונח "משמורת" למעשה לא מגלם משמעויות מיוחדות. הוא לא מאפשר להורה "משמורן" זכויות יתר, הוא לא שולל מההורה השני את הזכויות שלו מכוח האפוטרופסות ולמעשה הוא נטול השפעה למדי.


הקשר שבין מזונות לבין זמני השהות – אחת הסוגיות הנפיצות ביותר. עד לשנת 2017, לא היה קשר בין זמני שהות לבין המזונות המשולמים. היה מקובל בפסיקה כי קיים סכום מזונות מינימלי אותו משלם האב לאם, ללא קשר לזמני השהות של הילדים בכל אחד מהבתים או לסכומים אותם מרוויח כל אחד מההורים. התפיסה הזאת מגיעה משני מקורות היסטוריים: ראשית מההלכה היהודית, לפיה על האב מוטלת חובה לזון את ילדיו. ושנית, ובדומה לסוגיית המשמורת, מתוך התפיסה המיושנת לפיה לאחר הגירושין הילדים נשארים בחזקתה של האם והיא המטפלת העיקרית בהם, ולאב יש "הסדרי ראייה" מצומצמים. אלא שהתפיסה הזאת השתנה מאוד בשנים האחרונות, כאמור, והאבות הפכו מעורבים מאוד בגידול הילדים גם כן. בעקבות זאת, בשנת 2017 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 שקבע כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, סכומי המזונות יושפעו משני גורמים: זמני שהות של הילדים עם כל אחד מההורים, וכושר ההשתכרות של כל אחד מההורים. הסיבה שמדובר רק בילדים מעל גיל 6 היא לא מטעמי צדק, אלא משום שבית המשפט העליון כבול להלכה היהודית, שמטילה על האב חבות מוחלטת במזונות ילדיו עד לגיל 6.

אז איך קובעים זמני שהות עם הילדים

זאת שאלה שעולה הרבה. תראו אותה בגוגל ובקבוצות בפייסבוק. אבל העניין הוא כזה – אף אחד לא יכול להגיד לכם מה נכון לכם, כמשפחה. לכל משפחה יש את מה שנכון לה, גם לפני הגירושין וגם לאחר מכן. לכן השיקול החשוב הוא מה טוב לילדים שלכם ומה טוב לכם.


העיקרון היחיד הוא כזה: ילדים צריכים קשר קרוב ואוהב עם שני ההורים שלהם. איך עושים את זה? יש אינסוף אפשרויות, והשיקולים תלויים בכם. איך הבית שלכם התנהל עד הגירושין, איך הייתם רוצים לנהל את ההורות שלכם לאחר הגירושין, מה שעות העבודה שלכם מאפשרות לכם, מה הגילאים של הילדים ולמה הם היו רגילים, ואיך להרגיל אותם להסדרים חדשים. אם יש לכם התלבטות, אפשר לפנות למדריכי הורים או פסיכולוגים שמתמחים בליווי הורים בגירושין, והם יעזרו לכם לגבש הסדר שטוב לכם ולילדים שלכם, לעזור לכם לעשות את המעבר בצורה החלקה והטובה ביותר, ולהיות אתכם בקשר ולוודא שאכן מדובר בהסדרים מתאימים, או לעשות שינויים במקרה שנדרש.

האם תמיד מומלץ לקבוע זמני שהות שוויוניים ("משמורת משותפת")

כמו שאמרתי, הכלל היחיד הוא שמירה על קשר קרוב ואוהב של הילדים עם שני ההורים. זה לא חייב להיעשות דווקא בזמני שהות שוויוניים. אנחנו רואים בהרבה בתים שגם כשההורים ביחד, הבית לא מתנהל בזמני שהות שוויוניים, לא שני ההורים חולקים באופן שוויוני את גידול הילדים, וזה יכול להיות בסדר גמור לכולם, ולא לפגוע בקשר של הילדים עם ההורים שלהם. לכן, גם בגירושין אין הכרח שזמני ההורות יהיו שוויוניים, כשמכל מיני סיבות – זה באמת לא מה שמתאים לכם ולילדים שלכם.


יש הורים (בעיקר אבות) שלאחר הגירושין מבקשים להיות יותר מעורבים בגידול הילדים שלהם, וזה נפלא ונכון אם זה באמת מתאים לרצון וליכולת. מנגד, יש הרבה בתים שאחרי גירושין דווקא שומרים על ההתנהלות כפי שהיתה עד הגירושין. אם אחד ההורים עובד שעות ארוכות באופן קבוע וההורה השני רגיל ורוצה להמשיך להיות עם הילדים, יכול להיות שלא נכון במקרה הזה לקבוע זמני שהות נרחבים, וגם זה בסדר גמור ומצוין. הילדים כבר רגילים להתנהלות הזאת ככה שהם לא צריכים להתמודד עם שינוי נוסף, היא "עובדת" בשביל שני ההורים ומאפשרת לכל אחד מהם לתת לילדים את ההורות המיטבית בדרך שלו או שלה.


מה שחשוב הוא שתשימו לכם לרצונות ולצרכים שלכם, יחד עם המשאבים והיכולות. להתעקש על זמני שהות שלא באמת נכונים לכם ולא טובים לילדים שלכם, רק כי קראתם איפשהו שככה צריך לעשות אחרי הגירושין או מכל מיני שיקולים שהם זרים לטובת הילדים, זה לא מה שהייתם רוצים עבור המשפחה שלכם אחרי הגירושין. החיים שלכם ושל הילדים שלכם צריכים להיות טובים יותר, לא פחות. והבחירות שלכם צריכות לשרת את המטרה הזאת.

האם להתחשב בסוגיית המזונות בקביעת זמני השהות

השאלה הזאת חוזרת הרבה פעמים – האם כדאי לי לבקש "משמורת משותפת" כדי שלא אשלם מזונות, ומנגד האם כדאי לי להתנגד לבקשה של האב ל"משמורת משותפת" כדי שלא יימנעו ממני מזונות. יש כמה דברים בנושא הזה שהייתי רוצה שתיקחו בחשבון.


קודם כל, לגדל ילדים בבית זה יקר. בסכומי המזונות כיום, בדרך כלל, הזמנים בהם הילדים שוהים אתכם בבית "עולים לכם" הרבה יותר מאשר אם הם היו בבית ההורה השני והייתם משלמים מזונות. במיוחד כשמדובר בילדים צעירים, שמגבילים את האפשרות שלכם לעבוד בהיקף שעות נרחב. ככה שאם נעשה את החישוב, ילדים בבית שלא משלמים עבורם מזונות, כמעט תמיד יעלו יותר מילדים בבית ההורה השני שמשלמים עבורם מזונות.


דבר שני, אי אפשר להפריז בחשיבות שלכם כהורים לילדים שלכם, ובכך שתספקו לילדים שלכם הורות מיטיבה ומיטבית, במיוחד לאחר הגירושין. אם כאבות, יש לכם קושי עם זמני שהות נרחבים – אם משום שיש לכם עבודה תובענית מאוד, אם משום שלוח הזמנים שלכם הוא משתנה ובלתי צפוי, אם משום שמדובר בפעוטות שלא מורגלים להיפרד מאמא שלהם לזמן ממושך, ואם פשוט כי אתם מרגישים שזה לא הדבר הנכון עבורכם ועבור הילדים שלכם ולא תוכלו לספק להם הורות מיטיבה בזמני שהות נרחבים – אל תתעקשו על זמני שהות שוויוניים רק בשביל לחסוך את המזונות! הנזק שעלול להיגרם לכם ולילדים שלכם מניהול הורות שלא מתאימה לכם ולהם יהיה יקר יותר מעלות המזונות. שיקולים כלכליים הם חשובים וצריכים להנחות אתכם בהרבה מהבחירות שאתם עושים בחיים, אבל לא בבחירות ההוריות.


וכאימהות – אל תמנעו מהילדים שלכן קשר טוב, קרוב ואוהב עם אבא שלהם רק כדי לקבל מזונות! הצורך של ילדים בקשר קרוב ובטוח עם שני ההורים שלהם הוא קריטי להתפתחות שלהם וליכולת להתמודד עם הגירושין. מעבר לכך שלהמשך נשיאה בנטל גידול הילדים לבד יש מחיר עצום עבורכן – מבחינה מקצועית, חברתית, אישית וזוגית – המחיר שישלמו הילדים על מניעת הקשר התכוף והקרוב עם אב שרוצה ומוכן להיות מעורב באופן אינטנסיבי בגידול שלהם, הוא עצום. גם כאן, שיקולים כלכליים הם חשובים לדברים רבים, אבל לא לשאלת הקשר שבין הילדים שלכן לבין אבא שלהם. לטווח הארוך, גם כלכלית ישתלם לכן יותר שהאב ייקח חלק פעיל בגידול הילדים, מה שישאיר בידיכן זמן רב יותר להתפתחות מקצועית, התקדמות ועלייה בשכר.

לסיכום

זמני השהות, הסוגייה שפעם התייחסו אליה כאל "משמורת", היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לאחר גירושין. אין באמת הסדר אחד שטוב יותר מאחרים, והשאלה היא מה מתאים לכם ולמשפחה הייחודית שלכם. אל תנסו למצוא כללים להסדרים לאחר הגירושין, אלא תקחו את הזמן והמחשבה כדי להבין מה נכון לכם ולילדים שלכם. לפעמים מתחילים בזמני שהות מסוימים ומגלים לאחר כמה זמן שהם לא מתאימים לכם או לילדים ויש צורך לערוך שינויים, וגם זה בסדר גמור. יש הרבה מאוד דרכים להיות הורים טובים, תמצאו את הדרך שלכם.




זקוקים לייעוץ? צרו קשר ואשמח לענות

 מדריכים נוספים

המומחיות שלי