עורכי דין לענייני משפחה נחשבים כ"שחקן טבעי" בתחום הגישור המשפחתי והגישור לגירושין, אבל בפועל, כמגשרים אנחנו רואים שהרבה פעמים מעורבות של עורכי דין בתהליך יוצרת לא מעט נזקים והתמשכות של ההליכים, לפעמים אפילו מביאה לפיצוץ שאחר כך מאוד קשה לחזור ממנו. זה לא כי עורכי הדין הם "לא בסדר" או שאין להם רצון טוב (אני יודעת, הייתי כזאת בעצמי פעם). אלא בגלל שהפרקטיקה שלהם במהותה הפוכה לפרקטיקה של הגישור.
עורכי דין המייצגים בבית המשפט (ליטיגטורים) רגילים בחשיבה של "זה נגד זה". נקודת המוצא היא שיש בגירושין תחרות על משאבים, והמטרה היא מיקסום הישגים בתיק. חשיבה כזאת בהגדרה יוצרת משחק סכום אפס, כי אם המטרה של עורך דין אחד היא להשיג מזונות כמה שיותר גבוהים, המטרה של עורך הדין השני תהיה להשיג מזונות נמוכים ככל הניתן, כך שמישהו אחד יפסיד ומישהו אחר ינצח. השיטה הלעומתית (אדוורסרית) היא בדיוק ההיפך ממה שאנחנו עושים בחדר הגישור.
בחדר הגישור אנחנו רואים את הצרכים והרצונות של שני בני הזוג ושל הילדים המשותפים, מסתכלים על ההסכמות באופן רחב ומלא כשלובות זו בזו, ופועלים להגיע לתוצאה מקסימלית הדדית, כל אחד במה שחשוב ומהותי לה או לו. ההבדלים האלה בפרקטיקה בין הגישור לבין הליטיגציה יוצרים לא מעט קשיים כשנכנסים עורכי דין לתוך הליך הגישור.
מתי כדאי לערב עורכי דין בתהליך הגישור
ברוב המקרים בגישור, גם בהליכים מורכבים, בני הזוג מסוגלים להגיע בעצמם להסכמות, להבין מה חשוב להם יותר ומה פחות ואיפה עוברים הגבולות שלהם. ועדיין, יכולים להיות מקרים שדווקא נכון ומועיל לערב עורכי דין בתהליך הגישור ולקבל ייעוץ (חד פעמי או מתמשך). מתי זה יהיה נכון? כשהסיכוי עולה על הסיכון. כלומר, כשיש קושי משמעותי בגישור שיש סיכוי שייפתר דווקא אם תהיה מעורבות של עורכי דין. מהניסיון שלי, אנחנו נתקלים בזה בשני מקרים עיקריים.
כשאחד הצדדים לא "מחובר" למציאות
יכול להיות שהוא קיבל עצות מחברים, מגוגל או מפייסבוק. או שהוא שקרא פעם מאמר כללי או שמע פעם עו"ד אומר משהו בחצי פה, ונתפס לדברים האלה, למרות שהם לא תקפים למקרה הספציפי שלו. איך זה מתבטא בגישור? למשל אישה שדורשת סכום מזונות גבוה באופן מובהק ממה שהיה נפסק לה, כשלבן הזוג אין כל אפשרות בכלל לשלם לה את הסכומים האלה; או גבר שמסרב למכור את הדירה המשותפת ומתעקש להמשיך לגור למרות שבת הזוג זקוקה לכסף מהדירה לאחר הגירושין.
במקרים האלה, חוות דעת של עורך דין מטעמם יכולה לעזור להם "לרדת מהעץ". כשהם ישמעו מעורך דין שמייצג אותם ואת האינטרסים שלהם, הם יבינו מה המציאות המשפטית ומה המסגרת שבתוכה הם יכולים לפעול ויהיו יותר נכונים להשלים עם המציאות ולגבש לעצמם מטרות חדשות וריאליות יותר. כמובן שתמיד אפשר לבקש בגישור ולנהל משא ומתן על כל נקודה שהיא, אבל יש את המקומות שצריך להבין מתי לא שווה להילחם ואיפה המציאות המשפטית מתווה לנו את הגבולות שלנו.
כשאחד הצדדים מתקשה בקבלת החלטות
זה יכול להיות כי קשה לו או לה להבין ולזהות את הצרכים האמיתיים שלהם, ואיפה הם יכולים לעשות פשרות ואיפה לא, או כי הם חוששים לקבל את ההחלטה השגויה ולצאת "מופסדים". לפעמים זה פשוט מבנה אישיות, במיוחד אצל בני זוג שבהם במשך השנים צד אחד היה מאוד דומיננטי בקבלת ההחלטות והצד השני היה יותר פסיבי, ועכשיו הוא צריך פתאום לקבל החלטות עבור עצמו, להציב מטרות, להציב גבולות, ולא תמיד זה פשוט. במקרה זה נראה גישור שהולך סחור סחור, מסכמים כבר נקודות וחוזרים אחורה שוב ושוב. ההליך מתארך ומתייקר ללא פתרון, הצד השני נהיה מתוסכל והצד המבולבל רק הולך ומתבלבל. במקרה כזה, ייעוץ של עורך דין יכול לעזור לאותו בן או בת זוג לקבל מסגרת ברורה יותר ולתמוך בהם בתהליך קבלת ההחלטות. יש אנשים שזקוקים לליווי מקצועי וזה בסדר גמור.
חשוב לי להגיד שאני לא מדברת על מקרים קיצוניים שבהם אחד הצדדים מנצל את הגישור לרעה ופועל בחוסר תום לב, ואז באמת אין ברירה אלא לפנות לבית המשפט. אני מתייחסת למקרים הרגילים, בהם הגירושין יכולים להיות קשים ומורכבים, אבל שני הצדדים פועלים בהגינות ובתום לב, ומעוניינים באמת ובתמים להגיע להסכמות משותפות.
מי עורכי הדין שכדאי לבחור בהם לייעוץ בגישור
זה החלק הכי קריטי. מעורבות של עורכי הדין "הנכונים" יכולה לעזור ולתרום לפתרון מהיר של המחלוקות, אבל יש עורכי דין שהכניסה שלהם עלולה להביא להתלקחות ולפיצוץ של הגישור. שוב, לא מכוונה רעה, אלא כי הם חושבים בדרך מאוד שונה מהדרך שבה הגישור מתנהל. לכן, חשוב מאוד לבחור את עורכי הדין שיקדמו אתכם ואת המטרות שלכם בגישור, וישאירו אתכם בשליטה בתהליך. כדאי מאוד לבקש המלצות מחברים, לקיים פגישות התרשמות ולוודא שעורכי הדין שתבחרו בהם עונים על התנאים הבאים:
עורכי דין לא לוחמניים – עורכי דין שיודעים מתי הגישה הלוחמנית לא מתאימה, ולא יפעלו כדי ללבות את הסכסוך ביניכם.
עורכי דין שמקדמים פשרות והסכמים – עורכי דין שמבינים שאם אפשר, הדרך הכי טובה להתגרש היא באמצעות הסכמות ביניכם, ומוכנים לעשות את המאמץ להביא אתכם.
עורכי דין שלא מנסים להצדיק את שכר הטרחה – לפעמים עורכי דין מרגישים שאם הם כבר גבו שכ"ט, הם צריכים "להראות תוצאות", למרות שמה שהם באמת חושבים הוא שאתם צריכים להתפשר בנקודות מסוימות ולא להילחם. שימו לב שעורכי הדין שלכם יודעים מתי "לרדת מהעץ" ולא לנסות להצדיק את שכר הטרחה שלהם. אם הם עזרו לכם להגיע להסכם טוב והוגן ביעילות, הם היו ראויים לשכר הטרחה.
עורכי דין שרואים את התמונה הגדולה – נכון שעורכי הדין מייצגים אתכם בנפרד, אבל צריכה להיות להם היכולת לראות את ההקשר הכולל. גם את הילדים וכן, גם את הצד השני. להילחם סתם על מזונות גבוהים כשהמשמעות היא שהאבא של הילדים יתרושש, או להתעקש בלי סיבה על מזונות נמוכים כשהמשמעות היא שאמא של הילדים לא תוכל לסגור את החודש – זה לא לראות את התמונה הגדולה. הפשרות שלכם צריכות להיות אפשריות וטובות לשניכם, בתוך המציאות הקיימת.
עורכי דין שקשובים לצרכי הלקוח ורוצים לשרת אתכם ולא את התיק – הכי חשוב. עורכי הדין צריכים לשמוע ולהבין מה המטרות שלכם, ולעזור לכם להשיג אותן. לא לכל המתגרשים יש את אותן מטרות ואותם צרכים, וחשוב שתבינו ביחד מה באמת חשוב לכם, ולא מה עורכי הדין היו עושים אם הם היו מייצגים אתכם בבית משפט.
Comments