אנחנו מתקשרים כל היום, נכון? וואטסאפ, טוויטר, טיקטוק. במקרה הטוב אולי מייל. אבל עד כמה מה חילופי המידע האלה הם באמת "תקשורת", ומה זה בכלל תקשורת בינאישית? בסופו של דבר, בתקשורת אמיתית, הצד השני מבין אותי, כפי שהתכוונתי שהוא יבין אותי. זה אומר שלא מספיק שנבין את המידע המילולי, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לחלץ מתוכו את הכוונה.
מה שחשוב להבין הוא שבתוך התקשורת, מילים הן רק חלק ממה שעוזר לנו לפרש את הכוונה. שאר המידע שאנחנו מסתמכים עליו הוא שפת הגוף, הבעות הפנים, קשר עין ושימוש בקול. ועדיין, כמה מאתנו נגררים בלי סוף לנהל את מערכות היחסים שלנו, במיוחד את הריבים והמחלוקות, באמצעות וואטסאפ? יותר מדי.
כשאנחנו מתקשרים בוואטסאפ, במיוחד בריב, אנחנו משתמשים רק במילים. מה קורה במצב הזה? בעצם, כל המידע שאנחנו באמת צריכים כדי לקיים תקשורת, כלומר להבין את הכוונה של האחר ולהעביר את הכוונה שלנו, פשוט לא שם! כשאין מספיק מידע אנחנו עושים את מה שכולם עושים – מפרשים את הכוונה מתוך עצמנו. וכשאנחנו עצבניים, כועסים, ופגועים, מה הסיכוי שנפרש את הצד השני בצורה שנותנת לו איזשהו קרדיט מינימלי? די אפסי.
בפועל, לריב בוואטסאפ זה כמו להודיע מראש שוויתרנו על האפשרות לפתור את הריב! וזאת לא אשמתנו, זה הפורמט. הוא מונע מאתנו את כל מה שצריך כדי להצליח ומשאיר אותנו בעיקר עם עצמנו, הכעוסים והעצבניים.
אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם מתחילים מנהלים ריב משמעותי בוואטסאפ, תעצרו. תפסיקו את ההתכתבות ותקבעו זמן לשיחה אמיתית ביניכם, פנים אל פנים. תשתמשו בכל מה שיש לכם כדי שבאמת תתקיים ביניכם תקשורת, כדי שתהיו מובנים בדיוק כפי שהתכוונתם. את הוואטסאפ תשאירו למסרים חיוביים שלא נתונים לפרשנות.
מה למשל? נגיד ״אני אוהבת אותך״.
コメント