top of page

תכנון עתידי

לקבל את ההחלטות הטובות ביותר לעתיד שלנו – כבר היום

תכנון לעתיד משפחה גדולה.jpg

איך להתכונן כבר היום לעתיד שלנו בדרך הטובה ביותר?

תכנון לעתיד מתייחס לכל ההסדרים שקשורים למצבים שבהם כבר לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו, ובעצם מאפשר לנו לקבל כיום את ההחלטות הכי טובות בעתיד, עבור ועבור הקרובים לנו.

 

בין אם מדובר במתן הנחיות כיצד נרצה שינהגו בנו כשכבר לא נוכל לדאוג לעצמנו, באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך, או הבטחת שלום ילדינו בכל מקרה בו לא נוכל לעשות זאת בעצמנו, באמצעות מסמך הבעת רצון. בנוסף, עריכת צוואה תבטיח כי נשאיר לאנשים האהובים עלינו סדר וודאות ונמנע מחלוקות וסכסוכים.

 

בעמוד הזה תמצאו מדריכים שונים בנושא תכנון לעתיד, שיתנו לכם מידע לגבי ההחלטות העתידיות שאתם יכולים לקבל כבר היום. 

עוד על תכנון לעתיד 

תכנון לעתיד הוא שם כולל לכל ההסדרים שנרצה להבטיח כבר כיום, כדי להקל גם על חיינו וגם על חייהם של האנשים היקרים לנו. חשוב לדעת שלא כל ההסדרים רלוונטיים לכולם. גם אם שמעתם שמאוד כדאי לערוך מסמך זה או אחר, חשוב קודם כל להבין מה באמת הצרכים שלכם ונסיבות חייכם, ובהתאם לכך להתאים את הפתרונות המתאימים ביותר לכם.

קיימים כמה סוגים של מסמכים שנוגעים לתכנון עתידי:

צוואה

צוואה היא מסמך משפטי שמאפשר לאדם להחליט איך יחולק הרכוש שברשותו לאחר מותו. צוואה ערוכה היטב מסייעת לנו ליצור סדר וודאות עבור המשפחה שלנו, למנוע סכסוכים בין יורשים ככל הניתן, ולאפשר לנו לדאוג באופן הטוב ביותר למי שזקוק לכך. למשל, אם יש לנו בן משפחה שאינו יכול לצאת לחיים עצמאיים ואנחנו מבקשים להבטיח את שלומו בדרך הטובה ביותר, הוראות מפורטות בצוואה, שכוללות את המנגנונים הנכונים, יכולים לסייע בכך.

תכנון העברה בין דורית

תכנון של העברה בין דורית נועד לרוב עבור אנשים שבבעלותם עסקים משפחתיים משמעותיים, וחשוב להם להעביר את העסקים המשפחתיים לדורות הבאים באופן הטוב ביותר. תכנון מיטבי של העברה בין דורית דורש הבנה במבנים תאגידיים (כגון יצירת חברות-בנות, הקמה של חברה חדשה או יצירת של תת-מחלקה בתוך חברה הקיימת) וכן הבנה מעמיקה בתכנוני מס.

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך נועד לאפשר לנו לקבוע מראש מי ידאג לנו כאשר לא נהיה עוד מסוגלים לעשות זאת בעצמנו, ובאיזה אופן זה ייעשה. ייפוי כוח מתמשך יכול לגעת בנושאים רפואיים, רכושיים ואישיים. למשל איפה נתגורר, מה ייעשה בכספים שברשותנו. היתרון בייפוי כוח מתמשך הוא בהזדמנות לדבר על הנושאים המשמעותיים האלה מראש, ולהקל על האנשים היקרים לנו בכך שנביע את רצוננו מבעוד מועד. מסמך ייפוי כוח מתמשך חייב להיערך על ידי עורך דין שהוסמך לכך, אלא אם הוא לעניינים רפואיים בלבד, ואז יכול להיערך גם על ידי בעלי מקצוע אחרים.

מתן הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס

במקרים בהם מסיבות כלשהן עריכת ייפוי כוח מתמשך אינה מתאימה או אפשרית, ודרך הפעולה המתאימה במקרה הצורך תהיה מינוי אפוטרופוס, ניתן לבחור מי יהיה האפוטרופוס ולספק לו הנחיות מתאימות כיצד לפעול. מסמך מתן הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס חייב להיערך על ידי עורך דין שהוסמך לכך.

הוראות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות

למרות שייפוי כוח מתמשך יכול לחול על נושאים רפואיים, הוא לא חל על חולים הנוטים למות וטיפולים מסוימים הניתנים במצבים אלה. הוראות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות מאפשרות לאדם לקבל החלטות מראש למצב הוא ייחשב חולה נוטה למות ולא יהיה כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכן למנות מיופה כוח שיקבל החלטות בשמו. ההוראות נוגעות לטיפולים רפואיים כגון החייאה, כימותרפיה, דיאליזה, ניתוחים מסוגים שונים הזנה ועוד. את הטופס ניתן לערוך בעזרת אח/ות או רופא/ה מוסמכים.

מסמך הבעת רצון ומינוי אפוטרופוס בצוואה

כאשר אדם משמש כאפוטרופוס לקטין – לרוב מדובר בהורה לילדים, אך לפעמים גם עבור ילדים בוגרים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם בכוחות עצמם – יש לפעמים חשיבות בקביעה מראש מי יהיה האפוטרופוס לאותם ילדים במקרה שהאפוטרופוס המקורי לא יהיה כשיר לתפקד, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע. ההנחיות האלה משמעותיות במיוחד עבור הורים יחידניים, או הורים לילדים מבוגרים שהם מונו כאפוטרופוס עליהם למרות שהם בגירים. מסמך הבעת רצון נועד למצבים של אי-כשירות בעוד האפוטרופוס עודו בחיים (הן במצבים זמניים, כמו חוסר הכרה, אשפוז ממושך וכו' והן במצבים ממושכים עקב מחלות כגון דמנציה), ואילו מינוי אפוטרופוס בצוואה, נועד למנות אפוטרופוס מחליף למקרה של פטירת האפוטרופוס המקורי. בשני המסמכים ניתן לתת לאפוטרופוס המחליף הנחיות מדוקדקות על אופן הטיפול בילד, מימון הטיפול וכדומה.

מדריכים | תכנון עתידי

שאלות ותשובות

  • מה זה ייפוי כוח מתמשך?
    ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שאדם עורך, ובו הוא נותן הוראות כיצד יש לנהוג בו, אם וכאשר הוא יגיע למצבים בהם לא יוכל עוד לקבל החלטות עבור עצמו. ייפוי כוח מתמשך יכול לעסוק בנושאים רפואיים כגון טיפולים ובדיקות; בנושאים חברתיים ואישיים כגון טיפוח, מגורים, שגרה, תחביבים, תזונה ועוד; ובנושאים רכושיים כגון ניהול נכסים, השקעות, וביצוע תשלומים. ייפוי כוח מתמשך יכול לבוא במקום הצורך למנות לאדם אפוטרופוס.
  • מי יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך?
    ייפוי כוח מתמשך נערך על ידי עורכי דין שהוסכמו לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. ייפוי כוח רפואי בלבד יכול להיערך גם על ידי בעלי מקצועות נוספים, ואין צורך בהכשרה מיוחדת.
  • האם תמיד חייבים ומתי כדאי לערוך?
    ייפוי כוח מתמשך מומלץ במיוחד כאשר יש מצבים מורכבים במשפחה, כגון משפחה בפרק ב' או חשש שהילדים לא יסתדרו ביניהם עם הטיפול באדם והדבר יוביל לסכסוכים. היתרון הגדול ביפוי כוח מתמשך הוא למעשה קיום של שיחה פתוחה על נושאים משמעותיים, שרוב האנשים נמנעים מלקיים, והבנה ברורה של רצונו של האדם. הבנה זאת תורמת גם למטפלים בו, שלא יצטרכו לשאול ולתהות מה האדם היה רוצה עבור עצמו.
  • האם אפשר לבטל ייפוי כוח מתמשך?
    כן. האדם שערך את ייפוי הכוח יכול לבקש לבטל אותו, בהודעה למי שמינה להיות מיופה הכוח ולאפוטרופוס הכללי. את ייפוי הכוח המתמשך ניתן לבטל גם לפני שנכנס לתוקף וגם לאחריו – אלא אם קיימת בו הוראה שמגבילה את האפשרות לביטול לאחר כניסה לתוקף, ואז יש צורך לפנות לבית המשפט. מה היתרונות של ייפוי כוח מתמשך על פני אפוטרופסות (נוח יותר למיופה, מאפשר לקבל החלטות מראש, משאיר יותר אוטונומיה אצל הממנה)
  • האם אפשר לערוך ייפוי כוח רק לנושאים רפואיים?
    כן, מדובר בייפוי כוח רפואי. כדי לערוך אותו אין צורך בעורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, וניתן לערוך גם באמצעות רופא. ייפוי כוח רפואי מומלץ כאשר רוצים להבטיח את זהות האדם שיקבל החלטות במקרים רפואיים, למשל כאשר יש ילדים גדולים, או במקרה של נישואין בפרק ב'.
  • האם ייפוי כוח מתמשך תקף גם לגבי רכוש הנמצא בחו"ל?
    לא ניתן לענות באופן גורף על השאלה הזאת. יש לברר מראש מה הדין הקיים לגבי הרכוש שנמצא בחו"ל ומהן הדרישות באותה מדינה כדי לתת תוקף לייפוי הכוח המתמשך, אם ניתן בכלל.
  • איך ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף?
    ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כאשר האדם שערך אותו "חדל להבין בדבר", כלומר איבד את צלילות דעתו והתקיימו התנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, כפי שהוגדר בייפוי הכוח. כדי שייפוי הכוח ייכנס לתוקף, מיופה הכוח צריך להודיע לאפוטרופוס הכללי על כניסה לתוקף ולצרף חוות דעת רפואית המעידה על כך שהאדם שמינה אותו אינו מסוגל להבין בדבר, או מסמך אחר אם נקבע תנאי אחר לכניסה לתוקף בייפוי הכוח המתמשך. שימו לב, לא מדובר באופן אוטומטי באובדן כשירות.
  • מה היתרונות בייפוי כוח מתמשך אל מול אפוטרופסות?
    גם היום קיימת אפשרות לתת הנחיות מקדימות לאפוטרופוס, ככל שיתפנה לאדם אפוטרופוס. עם זאת, אחד היתרונות של ייפוי הכוח המתמשך מול האפוטרופסות היא דווקא לאדם המטפל. אפוטרופוס נדרש להגיש דיווחים ופרטות לאפוטרופוס הכללי, ועשויות לחול מגבלות משמעויות על הפעולות שלו. במקרה שהדבר אינו רצוי, ויש רצון להקל על פעולותיו של האדם המטפל, ייפוי כוח מתמשך מאפשר חופש פעולה נרחב יותר. גם כאן, יש לציין, קיימות פעולות שיידרשו הסכמה מפורשות בייפוי הכוח המתמשך, פעולות שכדי לבצע אותן נדרש אישור מבית המשפט, ופעולות שבכל מקרה – לא ניתן לבצע.
  • האם קיימות עוד אפשרויות לסייע לאדם שכבר אינו יכול לדאוג לעצמו באופן מלא?
    עבור אנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם באופן מלא, אך הם צלולים דיים, קיימת אפשרות למנות תומך בקבלת החלטות. תומך בקבלת החלטות דואג להביא בפני האדם את מלוא המידע הדרוש לו, להציג בפניו את החלופות ולסייע לו לקבל בעצמו את ההחלטה הטובה ביותר עבורו.
  • האם ייפוי כוח מתמשך תקף במצבים של סוף החיים?
    התשובה היא לא. במצבים של סוף החיים, נכנס לתוקף חוק החולה הנוטה למות. למקרים כאלה ניתן למלא מסמך של הנחיות מקדימות בהתאם לחוק החולה הנוטה למות, שעוסק בסוגיות כגון טיפולי דיאליזה, טיפולים כימותרפיים, החייאה ועוד.
  • מה זה מסמך הבעת רצון ולמה הוא חשוב?
    מסמך הבעת רצון משמעותי במיוחד להורים יחידנים (מבחירה או מכורח) או למשפחות שבהן אחד ההורים אינו מתפקד ככזה מכל סיבה שהיא. מסמך הבעת רצון מאפשר להורה לקטין (ילד מתחת לגיל 18) לציין מי יהיה האפוטרופוס שיחליף אותו בעתיד, אם הוא לא יהיה מסוגל לשמש בעצמו כאפוטרופוס לילד. מסמך הבעת רצון מבטיח שלא יווצר מצב של "ואקום" בטיפול בילד, אם ההורה לא יהיה מסוגל לטפל בו. חשוב לציין כי אישור האפוטרופוס המחליף כפוף לאישור בית המשפט לענייני משפחה.
  • מה נחשב "משפחה חדשה"?
    למעשה כל תא משפחתי שלא מקיים את ההגדרה המסורתית של "אבא אמא ילדים". להגדרה הזאת נכנסות בין היתר, הורים יחידנים, משפחות משולבות בפרק ב', משפחות עם הורים להט"ב, הורים בהורות משותפת, זוגות ללא ילדים, משפחות פוליאמוריות. גם משפחות בהורות אומנה.
  • האם למשפחות חדשות צרכים ייחודיים?
    התשובה היא כן, והכל תלוי בסוג המשפחה ובמארג החיים הספציפי שלה. למשפחות בפרק ב' צרכים שונים ממשפחות להט"ב, ולאלה צרכים שונים ממשפחות עם הורה יחידני. כמובן שגם בתוך אלה, ההבדלים משמעותיים ורבים, ואין פתרון אחד שמתאים לסוג אחד של משפחה.
  • האם ניתן להכיר ביותר משני הורים לילד?
    מבחינה רשמית, התשובה היא לא. אם כי, בתי המשפט הכירו במקרים המתאימים בכך שטובתו של הילד שיישמר הקשר בינו לבין אדם שלישי שאינו אחד מהוריו הרשומים (למשל בן זוג לשעבר של הורה), וככזה העניקו לו זכויות כגון זמני שהות, מקום בקבלת החלטות בנוגע לילד וכדומה. ניתן להעניק לבן זוג של הורה זכויות מסוג זה גם בהסכם הורות משותפת.
  • האם יש הבדל ממשי בין זוגות נשואים לזוגות ידועים בציבור?
    כיום ברוב הסוגיות אין הבדל משמעותי. עם זאת, עבור זוגות ידועים בציבור, ובמיוחד עבור אלה המשתייכים גם למשפחה חדשה כלשהי (פרק ב', להט"ב וכדומה), ההמלצה היא להסדיר ככל הניתן את ההבנות ביניכם, מבחינה זוגית, רכושית וכדומה.
  • מה זה הסכם הורות משותפת?
    כאשר גבר ואישה שאינם בני זוג מעוניינים להתקשר בהסכם לצורך הולדת ילד משותף, הם עורכים לצורך כך הסכם שנקרא הסכם הורות משותפת. ההסכם מסדיר את כל הנושאים החשובים בהורות המשותפת, החל משלב הכניסה להיריון וההיריון, חלוקת זמני השהייה של כל אחד מההורים עם הילד, אחריות כלכלית, ועוד.
  • מה חשוב לכלול בהסכם הורות משותפת?
    הסכמי הורות משותפת נוטים להיות מפורטים ביותר. הם כוללים את כל הנוגע להליך הכניסה להיריון וההיריון, לרבות עלויות כלכליות, בדיקות, טיפולים וכדומה. בנוסף, יש לתת תשומת לב מיוחדת לזמני השהות, משום שזמני השהות המתאימים לתינוק בן חודש, לא יהיו כאלה המתאימים לילד בן שנתיים ולא יהיו כאלה המתאימים לילד בן 10. גם את נושא חלוקת האחריות הכלכלית יש להסדיר בצורה ברורה ומדוייקת. בגלל שמדובר בהסכמים עם משך חיים ארוך במיוחד (לפחות עד שהילד מגיע לגיל 18 אם לא יותר), חשוב מאד להכניס מנגנון קבלת החלטות ופתרון מחלוקות. במהלך החיים, סביר שלכל אחד מההורים יהיו שינויים רבים שלא ניתן היה לצפות מראש, וחשוב שיהיו לכם הכלים המתאימים להתמודד עם השינויים האלה ולפתור אותם בדרכי שלום.
  • האם צריך לאשר הסכם הורות משותפת בבית המשפט?
    את הסכם ההורות יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה לאחר לידת הילד, כי בתי המשפט נוטים שלא לאשר הסכמים הנוגעים לילדים שטרם נולדו. הסיבה העיקרית לכך היא שההסכם עוסק בנושאים כגון אפוטרופסות ומזונות, הדורשים אישור בית המשפט. שימו לב כי למרות זאת, בדרך כלל הסכמי הורות משותפת כוללים התייחסות נרחבת לתקופה שלפני הלידה, והחלקים האלה תקפים למרות שבאותה תקופה ההסכם לא אושר בבית המשפט. כלומר, להסכם יש תוקף משפטי כמו כל חוזה, גם טרם האישור בבית המשפט.
  • האם ניתן לשנות הסכם הורות משותפת לאחר שאושר בבית המשפט?
    בהסכמה – תמיד ניתן לשנות את ההסכם, בכל עת. הקושי מתעורר במקרה שבו אחד מההורים לא מעוניין לשנות את ההסכם. במקרה זה בית המשפט יבחן את השינוי המבוקש, קודם כל מתוך ראיית טובת הילד, ויבדוק אם הנסיבות מצדיקות את שינוי ההסכם.
  • מה מעמדם של בני זוג נוספים במערכת יחסים פוליאמורית?
    מבחינה משפטית, החוק לא מכיר לצורך זכויות וחובות ביותר מבן או בת זוג אחד. כך מבחינת ירושה, איזון משאבים, פנסיות וכדומה. לאחרונה אף ניתן פסק דין בבית הדין לעבודה, ששלל מאישה את זכויותיה לפנסיית שאירים מבן זוגה העיקרי, משום שניהלה – בהסכמה – זוגיות נוספת. הפסיקה הזאת מלמדת אותנו שכתמיד, המשפט מפגר אחר המציאות. לכן, גם במערכות יחסים א-מונוגמיות, חשוב להסדיר ככל הניתן את המערכת הרכושית באמצעים המשפטיים הקיימים, ולערוך הסכם ממון וצוואה.
  • איך מתנהלים אם החלטנו שלא לאחד חשבונות בנק?
    קודם כל, חשוב להכיר את הוצאות הבית שלכם (שכירות, ארנונה, רכב, חשבונות וכדומה) ולהחליט איך רוצים לכלכל את ההוצאות המשותפות. אפשר לפתוח חשבון בנק רק בשביל ההוצאות המשותפות, או לנהל את ההוצאות מתוך החשבונות הפרטיים. אחד הדברים שצריך לחשוב עליהם הוא כמה כל אחד מכם משתתף. אם יש ביניכם למשל פערי השתכרות משמעותיים, או שצד אחד משלם מזונות גבוהים ולכן ההכנסה הפנויה שלו נמוכה יותר, האם תרצו לחלוק בהוצאות שווה בשווה או ביחס אחר.
  • אנחנו בפרק ב' ועומד להיוולד לנו ילד. האם אפשר לבקש להפחית את סכום המזונות שבן הזוג משלם לגרושה?
    באופן כללי, התשובה היא לא. כדי להפחית מזונות צריך להתקיים שינוי מהותי, קבוע ובלתי צפוי, שלאורו לא מוצדק להשאיר את סכום המזונות שנקבע על כנו. מה יכול להיות שינוי כזה? קשה לדעת מראש. באופן כללי, נקבע שלידה של ילד נוסף לא מהווה הצדקה לשינוי סכום המזונות.
  • בן הזוג שלי רוצה לעבור למשמורת משותפת, ובעקבותיה להפחית מזונות. האם זה אפשרי?
    כדי ששינויים בזמני השהות (כך קוראים לזה היום) יביאו להפחתה במזונות, השינוי צריך להיות משמעותי. למשל, אם נוסף לי יום אחד בשבוע, כנראה שלא יפחיתו מזונות. בנוסף, הבקשה להגדלת זמני שהות צריכה להיות מוגשת בתום לב, ולא מתוך מטרה להפחית מזונות. אם בית המשפט מתרשם שהבקשה לא הוגשה בתום לב, הוא עשוי לדחות את הבקשה להגדלת זמני השהות רק מהטעם הזה. בכל מקרה, כדאי לקבל ייעוץ מעו"ד בתחום לפני שפותחים במהלך כזה. הסדרים כלכליים עבור פרק ב' עשויים להיות מורכבים ודורשים הבנה, יצירתיות ורגישות. כדאי להתייעץ עם עו"ד עם מומחיות בתחום לצורך עריכת ההסדרים המתאימים ביותר עבורכם.
  • האם כדאי לנו לאחד חשבונות בנק בפרק ב'?
    השאלה של התנהלות כלכלית בפרק ב' היא מורכבת, ותלויה גם במשאבים של כל אחד מכם וגם בתפיסות ובערכים שלכם. אם החלטתם לאחד חשבונות, שימו לב שאתם מסכימים על אופן ההתנהלות הכלכלית. אם לאחד מכם למשל אין ילדים ולבן/בת הזוג אין, האם ההוצאות על הילדים הוגנות בעיניי שניכם? האם אתם מתייעצים אחד עם השנייה לפני שמוציאים הוצאה על הילדים? האם למישהו מכם יש זכות להטיל וטו על הוצאה שקשורה בילדים של הצד האחר? שימו לב שחשוב להסדיר את ההתנהלות ביניכם כדי למנוע מחלוקות וריבים מיותרים. אפשרות נוספת היא למשל להחזיק חשבון משותף שעיקר ההכנסות וההוצאות הן ממנו, אבל להחזיק חשבון פרטי נוסף, שנועד רק להוצאות עבור הילדים שאינם משותפים.
  • החלטנו בכל זאת שאני אשתתף בתשלומי המשכנתא בדירה של בת הזוג שלי. מה עליי לדעת?
    אם כבר החלטתם, צריך לחשב את ההשתתפות שלך במשכנתא כהשקעה בנדל"ן, ולא למשל, כהלוואה בתנאים נוחים. כלומר במקרה של פרידה, סכום הכסף שאתה זכאי לו צריך להיות מחושב מתוך שווי הנכס במועד הפרידה, ולא רק לפי הסכום שהשקעת. הצד השני צריך לקחת בחשבון שזה יכול לצאת לא מעט כסף, ולראות אם תהיה לו אפשרות ריאלית להשיב את הסכומים האלה מבלי למכור את הדירה. באופן כללי, אם אפשר אני תמיד ממליצה לשכור דירה נייטרלית, ובן הזוג שיש לו דירה בבעלותו יכול להשכיר את הדירה ולקבל את דמי השכירות. זה הרבה יותר פשוט ופחות טעון לשני הצדדים.
  • אנחנו גרים בדירה הרשומה של שם בן זוגי, ולי אין דירה בבעלותי. מה המשמעות של זה?
    גם אחרי שבחרתם את אופן ההתנהלות שלכם, ילד משותף משנה את כל התמונה. ברוב המקרים, גם אם האישה הרוויחה סכומים נאים לפני הלידה, בדרך כלל רמת השכר יורדת, לפחות לתקופה מסוימת. מאידך, ההוצאות גדלות, בוודאי אם יש לאמא רצון לחזור לשוק העבודה. מטפלת או גן פרטי אלה הוצאות שיכולות להגיע לאלפי שקלים בחודש, שלא לדבר על שאר ההוצאות. גם כאן, יש לכם לפחות 9 חודשים להיערך מראש. תחשבו את ההכנסות וההוצאות, תראו מה הצפי שלכם לשנים הראשונות ואיך נכון לכם להתנהל. גם אם האב משלם מזונות על ילדיו שלו, אין הצדקה שרק האמא תישא בכל העלויות של הילד המשותף. חשוב שתיערכו מראש. התקופה של אחרי הלידה היא מרגשת ומשמחת, אבל מאוד קשה ולחוצה. תדברו ביניכם ותגיעו להסכמות האלה מראש, כדי לא להוסיף עוד מתח על המצב הקיים, וכדי שתוכלו להנות מהתא המשפחתי החדש שלכם.
  • אנחנו גרים בדירה של בת הזוג שלי, היא מבקשת שאשתתף בשיפוץ. מה חשוב לי לדעת?
    באופן עקרוני, המשמעות של שיפוץ דומה למשמעות של השתתפות במשכנתא. כמובן שזה תלוי מה עלות השיפוץ ועד כמה הוא משביח את הנכס. אם אתם גרים בבית במשך הרבה שנים ומדובר בשיפוץ לא משמעותי אלא בתחזוקה שוטפת, יש היגיון והגינות בהשתתפות בהוצאות. לעומת זאת, אם מדובר בשיפוץ מסיבי בעלות גדולה, כאן כבר צריך לקחת בחשבון גם את העלויות וגם את ההשבחה של הנכס.
  • איך מתנהלים כלכלית כשיש ילד משותף?
    גם אחרי שבחרתם את אופן ההתנהלות שלכם, ילד משותף משנה את כל התמונה. ברוב המקרים, גם אם האישה הרוויחה סכומים נאים לפני הלידה, בדרך כלל רמת השכר יורדת, לפחות לתקופה מסוימת. מאידך, ההוצאות גדלות, בוודאי אם יש לאמא רצון לחזור לשוק העבודה. מטפלת או גן פרטי אלה הוצאות שיכולות להגיע לאלפי שקלים בחודש, שלא לדבר על שאר ההוצאות. גם כאן, יש לכם לפחות 9 חודשים להיערך מראש. תחשבו את ההכנסות וההוצאות, תראו מה הצפי שלכם לשנים הראשונות ואיך נכון לכם להתנהל. גם אם האב משלם מזונות על ילדיו שלו, אין הצדקה שרק האמא תישא בכל העלויות של הילד המשותף. חשוב שתיערכו מראש. התקופה של אחרי הלידה היא מרגשת ומשמחת, אבל מאוד קשה ולחוצה. תדברו ביניכם ותגיעו להסכמות האלה מראש, כדי לא להוסיף עוד מתח על המצב הקיים, וכדי שתוכלו להנות מהתא המשפחתי החדש שלכם.
  • מהו הסכם ממון?
    כאמור, על בני זוג חלים משטרים רכושיים שקובעים איך יחולק ביניהם הרכוש אם ייפרדו. על בני זוג נשואים חלק הסדר איזון משאבים, ועל ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף. בני זוג, נשואים או ידועים בציבור, שרוצים שלא יחולו עליהם ההסדרים האלה, ורוצים לקבוע חלוקה אחרת ביניהם, יכולים לעשות את זה באמצעות הסכם ממון.
  • מה כולל הסכם ממון?​
    הסכם ממון יכול לכלול כמעט את כל הסוגיות שנוגעות לחיי בני הזוג. ראשית, הסכם הממון נוגע, כשמו, לסוגיות ממוניות, כלומר לרכוש. ההסכם קובע איזה רכוש יהיה בבעלות כל אחד מבני הזוג ואיזה רכוש יהיה משותף, ובאיזה אופן בני הזוג ינהגו ברכוש במקרה של פרידה. בנוסף, הסכם ממון יכול לכלול סוגיות כמו פיצוי במקרה של בגידה, אורח חיים ועוד.
  • למי חשוב הסכם ממון?
    הסכם ממון חשוב לכל בני זוג שההסדר הקבוע בחוק או בפסיקה מבחינת משטר רכושי, לא מתאים להם, והם מבקשים לקבוע ביניהם הסדרים אחרים. בנוסף, ההסכם חשוב לכל זוג שרוצה להבטיח לעצמו ודאות ושקט נפשי, כך שבמקרה של פרידה, לא יתעוררו ביניהם סכסוכים בנושאי רכוש, והדברים יהיו ברורים לשניהם מהרגע הראשון.
  • למה הסכם ממון טוב לזוגיות?
    הסכם ממון הוא הזדמנות של בני הזוג לתאם את הערכים והרצונות שלהם, להביע אותם ולהבטיח אחד לשני שהם יימנעו מסכסוכים. בנוסף, הסכם ממון יכול לכלול נושאים נוספים שנוגעים לחיים המשותפים, כגון חינוך הילדים, התנהלות זוגית ועוד, בהתאם למה שחשוב לבני הזוג. בעיניי, הסכם ממון טוב הוא הדרך של בני הזוג להבטיח זה לזה שקט נפשי, ליצור איזון וודאות ביניהם. והכי חשוב – הם מוכנים להתחייב על זה, ולא רק אומרים "יהיה בסדר". מבחינתי, זה ביטוי למחויבות ואהבה.
  • מתי חותמים על הסכם ממון?
    על הסכם ממון ניתן לחתום בסמוך לפני הנישואין, או בכל שלב של הנישואין או של החיים המשותפים במקרה של ידועים בציבור. הסכם ממון שנחתם בסמוך לפני הנישואין יכול להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני או בפני נוטריון. עם זאת, לאחר הנישואין ניתן לאשר את ההסכם רק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כאשר מדובר בידועים בציבור, ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בפני נוטריון.
  • למה צריכים הסכם ממון בפרק ב'?
    בין אם אתם ידועים בציבור או נשואים, חל עליכם המשטר הרכושי לפי הסטטוס שלכם. אם אתם רוצים משטר רכושי אחר, זה חייב להיעשות בהסכם. עבור נשואים הסכם ממון, עבר ידועים בציבור, הסכם חיים משותפים. שימו לב שבמקרה של פרק ב', המשמעות היא לא רק סדר ביניכם, אלא גם ביניכם לבין הילדים של בני הזוג. לבתי המשפט מגיעים לא מעט מקרים בהם בני הזוג בפרק ב' לא ערכו הסכם ממון, מתוך אמון ואמונה זה בזו, וחיו שנים רבות ביחד עד לפטירתו של אחד מהם. בהיעדר הסכם ממון, כאמור, מתקיים שיתוף בין הצדדים במקרה של פקיעת הקשר. מבחינת הדין, פטירה, כמו פרידה, גם היא פקיעת קשר שמקנה זכות לבן הזוג לדרוש את חלקו ברכוש מכוח החיים המשותפים. אלא שכאשר בן הזוג נפטר, הזכות לתבוע את חלקו ברכוש עוברת ליורשים. ככה שנוצר מצב בו היורשים של בן הזוג שנפטר דורשים את חלקו ברכוש המשותף מאת בן הזוג השני ודורשים כי רכוש זה יעבור לעיזבון והם יירשו אותו. לכן, הסכם ממון דרוש לא רק במקרה של פרידה, אלא לא פחות גם במקרה בו בני הזוג חיים באושר עד 120 שנים, וזאת כדי להבטיח שלא יהיו סכסוכים בין ילדי הצדדים, לבין בן הזוג שנותר בחיים.
  • על אילו נכסים חל הסכם ממון?
    הסכם ממון חל על כל הנכסים שנצברו לפני ובמהלך הנישואין. בהם נדל"ן, זכויות פנסיוניות וסוציאליות ממקום העבודה, חסכונות מסוגים שונים, תיקי השקעה ועוד. ​
  • מה ההבדל בהסכם ממון בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים?
    בפועל אין הבדל משמעותי. כאשר מדובר בידועים בציבור, בין אם מאותו המין ובין אם לאו, אין תחולה לחוק יחסי ממון בין בני זוג, והמשטר הרכושי שחל הוא חזקת השיתוף. עם זאת, ידועים בציבור, כמו בני זוג נשואים, יכולים לבחור שלא יחול עליהם המשטר הרכושי הקבוע, באמצעות הסכם ממון. כאשר מדובר בידועים בציבור, הוא מכונה בדרך כלל "הסכם חיים משותפים". בנוסף, קיימים הבדלים באופן אישור ההסכם, כאשר ידועים בציבור יכולים לאשר את ההסכם אצל נוטריון או בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לא לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג אלא לפי חוקים אחרים.
  • האם ההסכם יכול להתייחס לסוגיות של גירושין כגון מזונות ומשמורת?
    ככלל, לא ניתן להתייחס בהסכם ממון שנערך לפני הנישואין לענייני משמורת ומזונות. כאשר מדובר בילדים שטרם נולדו, בתי המשפט נוטים שלא לאשר סעיפים כאלה. לגבי הסכמי ממון שנערכים לאחר הנישואין, ההסכם יכול להתייחס בקווים כלליים לסוגיות של משמורת ומזונות, אבל הן לא יהיו מחייבות אלא אם בית המשפט יקבע, בזמן אמת, כי הן משרתות את טובת הילדים בפועל. למשל, בני הזוג יכולים להסכים ביניהם כי במקרה של פרידה יפעלו לקביעת זמני שהייה שוויוניים, אך אם בעת הגירושין בית המשפט יקבע כי אחד ההורים למשל, אינו כשיר מסיבות שונות, לא יהיה להסכמה זאת כל תוקף. בנוסף, בני הזוג אינם יכולים, למשל, להחליט מראש מה יהיה סכום המזונות שישולם, או לקבוע באופן גורף כי אחד מהם יהיה פטור מתשלום מזונות. עם זאת, סביר יותר כי יהיה תוקף להסכמות שנוגעות רק לבני הזוג בינם לבין עצמם. למשל, בני הזוג יכולים לקבוע כי בכל סכום מזונות שיידרש עבור הילדים, הם יישאו בחלקים שווים ביניהם, ככל שמצבם הכלכלי יאפשר זאת, וזאת גם אם ילדיהם יהיו מתחת לגיל 6 במועד הפרידה.
  • האם אפשר לערוך הסכם ממון רק לגבי נכס מסוים?
    כן, ניתן לערוך הסכם ממון לנכס. בדרך כלל מדובר בדירת מגורים שאחד מבני הזוג רכש לפני הנישואין או החיים המשותפים, והצדדים רוצים להסדיר את הזכויות בדירה הזאת. במקרה זה אפשר לערוך הסכם שנוגע רק לאותו נכס, ולא ליתר ההיבטים של הקשר. ניתן להתייחס בהסכם לסוגיות כגון הבעלות בדירה, שינויים בבעלות בעקבות השתתפות בן הזוג השני במשכנתא או בשיפוצים, ואפילו מתן זכויות מדורג בדירה ("סעיף הוליווד"), לפיו ככל שהקשר יאריך ימים ויתקדם (למשל עם הולדת ילדים) כך יקבל בן הזוג השני יותר זכויות בדירה.
  • האם יש נכסים שחשוב לשים לב אליהם בהקשר של הסכם ממון?
    הנכסים נוספים שהסכמי ממון מתייחסים אליהם הם חברות סטארט-אפ. במקרה זה, כאשר שווי החברה לא ידוע במועד הנישואין, או שהחברה הוקמה לאחר הנישואין, יש חשיבות גדולה להסדרת הזכויות בחברה. גם בין בני הזוג עצמם, ולא פחות חשוב מכך, בין המייסדים לבינם, ובינם לבין המשקיעים. סכסוכי גירושין בחברות סטארט-אפ ובחברות משפחתיות יכולות להביא לשיתוק של הפעילות העסקית, ורצוי מאוד להסדיר את הזכויות בחברה מראש.
  • איך משנים הסכם ממון?
    הסכם ממון משנים בכתב, ומביאים אותו לאישור באופן הנדרש. ניתן לערוך הסכם ממון חדש לחלוטין, אך לפעמים אין בכך צורך, אלא רק בתוספת או עדכון להסכם. למשל, במקרה בו בני הזוג רכשו דירה והם מעוניינים לערוך הסכם בנוגע לזכויות בדירה ומה ייעשה בה במקרה של פרידה, אין צורך לערוך הסכם חדש אלא לערוך תוספת המתייחסת לדירה בלבד. בני זוג נשואים שמבקשים לשנות את ההסכם בכל שלב לאחר הנישואין, יכולים לעשות זאת בבית הדין הדתי או בבית המשפט לענייני משפחה. אם מדובר בבני זוג ידועים בציבור, הם יכולים להביא את ההסכם החדש, או את העדכון, לאישור בפני נוטריון או בפני בית המשפט לענייני משפחה.
  • מה קורה אם יש הסכם ממון ואחד מבני הזוג נקלע לחובות?
    בלי הסכם ממון, אם אחד מבני הזוג נקלע לחובות, קיימת אפשרות שהנושים ינסו לקבל את חלקם מרכושו של בן הזוג, בטענה כי מדובר בבני זוג וקיים ביניהם שיתוף. הסכם ממון שקובע לא יהיה שיתוף בין הצדדים בחובות בן הזוג האחר, יכול להגן על בן הזוג במקרה של חובות ותביעות. יכולה להיות לכך משמעות קריטית בפרק ב', במקרה שמתנהלים תיקי הוצל"פ בין בן הזוג לבין הגרושה. מתי יכולה להתעורר בעיה? כשבית המשפט משתכנע שהסכם הממון הוא למעשה דרך להתחמק מחובות ולהבריח נכסים.
  • האם אפשר לערוך הסכם ממון לבד?
    הסכם ממון נועד לשקף את הרצונות של בני הזוג ואת הערכים המשותפים להם. לכן רצוי שאת ההחלטות בסוגיות המשמעותיות בני הזוג יקבלו ביחד. ההחלטות שמתקבלות בלי מעורבות של גורם נוסף הן כמעט תמיד הטובות ביותר. עם זאת, קיימות סוגיות רבות שעורך דין מומחה בתחום מכיר, שבני הזוג לא תמיד מודעים אליהן, ויש להן חשיבות קריטית. במיוחד כאשר מדובר בבני זוג בפרק ב'. בנוסף, מומחה בעריכת הסכמים יוכל לעזור לבני הזוג לגשר על פערים ביניהם, לסייע להם להעלות רעיונות ופתרונות ולמצוא את הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרות ההדדיות שלהם.
  • האם הסכם ממון נועד רק לצד שיש לו רכוש?
    בהחלט לא. נהוג לחשוב שרק הצד שיש לו רכוש מבקש לערוך הסכם ממון כדי "להגן" על עצמו, אבל זאת חשיבה מיושנת שרואה בבני הזוג כצדדים יריבים, ולא כבני משפחה שיש להם צרכים ורצונות שהם מבקשים להעניק ולהבטיח זה לזו. גם למי שמגיע עם פחות רכוש יש רצון לוודאות בקשר ולבטחון כלכלי, והסכם ממון טוב הוא כזה שיבטיח את הצרכים של שני בני הזוג וייצור להם מציאות משפחתית שתואמת את הערכים שלהם.
  • איך לנהל תהליך של עריכת הסכם ממון?
    הדרך הטובה ביותר לנהל הסכם ממון מתחילה בלהעלות את הנושא באופן רגיש ואמפתי, אם אין ודאות שהצד השני מעוניין בכך, ולהבטיח לו שההסכם לא נועד לפגוע בו, אלא להבטיח גם לו את מה שחשוב לו. אני ממליצה לערוך הסכם ממון באמצעות עורך דין מגשר עם מומחיות להסכמים, שיפעל עבור שני הצדדים ויעזור להם לגבש את ההסכמות הטובות ביותר עבורם.
  • ממה להימנע בתהליך עריכת הסכם ממון?
    זה מאוד חשוב. מה לא לעשות בהסכם ממון? לא להעלות את הדרישה לחתימה שבועות ספורים לפני החתונה. לא להגיש לבן או בת הזוג הסכם מוכן ולבקש מהם לחתום. לא לכעוס עליהם אם הם מבקשים לערוך שינויים בהסכם, או להתנות את החתונה בחתימה על ההסכם. כל דבר כזה הוא בעיניי נורה אדומה, שלא מבשרת טובות, לא להסכם ולא לחיי הנישואין.
  • האם צריך לאשר הסכם ממון בבית המשפט?
    אם מדובר בבני זוג נשואים (ברבנות או בנישואין אזרחיים) שחל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, יש לאשר את ההסכם בהתאם לחוק כדי שיקבל תוקף מלא. אם בני הזוג טרם התחתנו, ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי המוסמך, וכן גם מול נוטריון. אם בני הזוג כבר נשואים, ניתן לאשר את ההסכם רק בערכות השיפוטיות. על ידועים בציבור שלא נישאו באופן רשמי ולא עתידים לעשות זאת, לא חל חוק יחסי ממון, ולכן ההסכם שלהם, המכונה "הסכם חיים משותפים" לא צריך לקבל אישור רשמי, והוא תקף בהתאם לחוק החוזים מרגע החתימה. עם זאת, עבור זוגות שמעוניינים בכך, ניתן לאשר את ההסכם מכוח חוקים אחרים שאינם חוק יחסי ממון.
  • איך אפשר להבטיח שהסכם הממון יהיה טוב לשני בני הזוג?
    הסכם ממון טוב הוא הסכם מאוזן, שמעניק לבני הזוג ודאות ובטחון כלכלי ומאפשר להם לנהל את חיי המשפחה כפי שהם רוצים. הדרך ליצור הסכם טוב משתנה מזוג לזוג, בהתאם ליכולות, הרצונות והאפשרויות. כדאי להיעזר בעורך דין שהוא מגשר עם מומחיות בהסכמים, כדי להבין כיצד כל בחירה עתידה להשפיע על ההתנהלות שלהם בהווה ובעתיד, ולקבל את ההחלטות הכי טובות עבורכם.
  • איך מבטלים או משנים צוואה?
    כל אדם לרשאי לשנות את צוואתו או לבטל אותה בכל עת (למעט אם מדובר בצוואה הדדית) בכמה דרכים: השמדת הצוואה – אם קיימים העתקים, אז השמדת הצוואה הכתובה תהווה ביטול שלה. עריכת צוואה חדשה – צוואה עדכנית גוברת על צוואה ישנה, כך שמעת שקיימת צוואה חדשה, הדבר מבטל אוטומטית על הצוואה הקודמת. ביטול הצוואה בדרך בה נערכה – מסמך מבטל בכתב בפני עדים, הודעה בפני הרשות וכדומה. שימו לב שאם מדובר בצוואה הדדית, קיימות הוראות אחרות לגבי ביטול או שינוי של הצוואה.
  • מה קורה אם אין צוואה​
    בהיעדר צוואה, עזבונו של אדם שנפטר מחולק על פי דין, בהתאם לחוק הירושה. במקרה הנפוץ ביותר, המשמעות היא שמחצית מהעזבון עובר לבן הזוג (כולל ידוע בציבור), ומחצית מהעיזבון עוברת לילדי הנפטר, ומחולקת שווה בשווה ביניהם. אחד הדברים שחשוב להבין הוא שבירושה על פי דין, אין מחשבה מאחורי אופן החלוקה, והחלוקה חלה על כל נכס בנפרד. למשל, לאדם יש בבעלותו כספים בשווי 2 מיליון ₪ וכן דירה באותו השווי. לאדם יש אישה וילד. אם אותו אדם לא ערך צוואה, גם הדירה וגם החשבון יחולקו כל אחד בחלקים שווים בין האישה לבין הילד.
  • מה זה צוואה?
    צוואה היא מסמך משפטי שאדם עורך, כדי להורות כיצד ובאילו תנאים יחולק הרכוש שלו לאחר פטירתו. צוואה היא המסמך היחיד המאפשר לאדם להעניק זכויות לאחר הפטירה, ולא ניתן לעשות זאת בשום מסמך אחר.
  • למה צריך צוואה כשיש הסכם ממון?
    ההסכם ממון קובע מה יהיה הרכוש בבעלותו של כל אחד מבני הזוג, ובמקרה של פטירה הוא קובע למעשה את היקף העיזבון שאותו בן זוג יכול להוריש. הצוואה קובעת איך העיזבון יחולק. כשיש הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית בין בני זוג, צריך לערוך צוואה שתשמור על ההפרדה הרכושית הזאת גם במקרה של פטירה. אחרת, בהיעדר צוואה, בן או בת הזוג יירשו באופן אוטומטי מחצית מהרכוש של בן הזוג שנפטר, גם אם הוסכם ביניהם שאותו רכוש לא יהיה משותף ביניהם.
  • האם אפשר לקבוע מי ינהל את הרכוש שהילדים ירשו?
    בהחלט כן. כשאחד מההורים נפטר, ההורה השני, שהוא האפוטרופוס הטבעי, מנהל את הרכוש שהילדים ירשו. במקרים בהם אין הורה נוסף, או שהמצב הוא שאין רצון שההורה השני ינהל את הרכוש, אפשר למנות אדם אחר בצוואה, והוא יהיה אחראי על ניהול הירושה של הילדים. אפשר לתת לאותו אדם הוראות מפורטות מה ייעשה ברכוש הילדים וכיצד.
  • האם ניתן לבצע כל פעולה בירושה של הילדים?
    במצב שבו אין צוואה, או שלא הוגדרו בה מנגנונים מתאימים, פעולות ברכוש מסוים יידרשו אישור של בית המשפט לענייני משפחה. למשל עסקאות מסוימות בנדל"ן או במניות. ניתן לבנות מנגנונים בצוואה שיאפשרו לפעול גם ברכוש מסוג זה, ללא צורך לקבל את אישור בית המשפט .
  • האם אפשר לקבוע תנאים לירושה?
    כן, ניתן להתנות את הירושה בתנאים שונים, כל עוד הם חוקיים ומוסריים. למשל, אפשר להוריש לאחד הילדים בית, אבל לקבוע שהוא יגיע לבעלותו של היורש רק כשימלאו לו 25 שנים. דוגמה נוספת, אפשר להתנות את הירושה בכך שהיורש יאפשר לאחיו להתגורר בבית למשך תקופת זמן מסוימת ללא תשלום.
  • האם חובות עוברים בירושה?
    חובות אינם עוברים בירושה, אבל – תשלום החובות קודם לחלוקת העיזבון. כלומר, ככל שאדם נפטר כאשר יש לו חובות שנותרו לתשלום, יש לשלם אותם קודם כל מתוך העיזבון, ורק את מה שנותר לאחר תשלום החובות אפשר לחלק. עם זאת, ליורשים יש חובה לברר האם קיימים חובות לנפטר טרם חלוקת העיזבון. אם הם לא עמדו בחובה זאת ובדיעבד התברר כי היו חובות, הם כן עלולים לחוב בחובות של הנפטר, בתנאים מסוימים.
  • כיצד משולמים חובות מהעיזבון?
    חובות משולמים קודם כל מתוך החלק הכללי ולא מתוך נכסים מוגדרים. למשל, אם אדם הוריש בצוואה שלוש טבעות יהלום לבתו הבכורה, ואת יתר הרכוש הורה לחלק חצי-חצי בין הבת לבין בנו הצעיר, אזי החובות ישולמו קודם כל וככל הניתן מתוך יתרת הרכוש, ולא מתוך תמורת הטבעות.
  • האם לשתף את הילדים בהחלטות שלנו בצוואה?
    זאת שאלה ערכית ומשפחתית. משום שהצוואה היא המעשה האחרון של אדם בעולם, אני ממליצה ככל הניתן להימנע מ"הפתעות" שעלולות להשאיר משקעים בינכם לבין היקרים לכם – משקעים שכבר לא ניתן יהיה לברר – ועלולות גם ליצור סכסוכים בין ילדיכם. ההמלצה שלי היא לוודא שהילדים מודעים לאופן החלוקה עליו החלטתם, ומבינים את הרצון העומד מאחוריו, גם אם אינם מסכימים לו.
  • האם להוריש לילדים בחלקים שווים או לא?
    זאת שאלה שנוגעת לפרשנות שלנו למונחים כמו שוויון והוגנות. יש הורים שמרגישים שהדבר הנכון והצודק הוא בכל מקרה לחלק את הירושה באופן שווה בכל מקרה. לעומת זאת, יש מקרים בהם קיימים הבדלים כלכליים משמעותיים בין הילדים. למשל, ילד אחד הצליח מאוד בחיים, ילדה אחת קיבלה הרבה מאוד רכוש ועזרה במהלך החיים, ולילד שלישי נולד בן עם צרכים מיוחדים שלעולם לא יוכל להגיע לחיים עצמאיים. זאת השאלה של ההורים מול עצמם, מהי החלוקה ההוגנת והצודקת במקרה. אי אפשר לענות על כך במקומכם.
  • מה זאת צוואה הדדית?
    צוואה הדדית נערכת בין בני זוג בלבד. המטרה שלה היא לאפשר לכל אחד מבני הזוג לערוך את הצוואה שלו תוך הסתמכות של הצוואה של בן הזוג האחר. המשמעות היא שקיימת הגבלה על היכולת של כל אחד מבני הזוג לשנות את הצוואה, כך שכדי לבצע בה שינויים או לבטל אותה (שלא בהסכמה), יש חובה להודיע לבן הזוג השני על ביטול הצוואה. ניתן לקבוע גם הסדרים מגבילים אחרים, אבל לרוב ההסדר המקובל הוא הקבוע בחוק.
  • למי מתאים לערוך צוואה הדדית?
    בנימה אישית, אני מאמינה שצוואה אמורה לשקף את רצונו האחרון של האדם, בלי להכפיף אותו לכל רצון אחר. כך שככל הניתן, אני מעדיפה להבטיח זכויות של בני זוג בהסכמים כגון הסכם ממון או בנאמנויות, ולא באמצעות צוואה הדדית. אם בכל זאת מבקשים לשקול צוואה הדדית, לטעמי המסמך הזה מתאים רק לבני זוג שיש להם אינטרסים וצרכים זהים לחלוטין.
  • מה זה סעיף היוותרות בחיים בחשבון בנק?
    סעיף היוותרות בחיים בחשבון בנק מאפשר לשותפים בחשבון בנק להמשיך ולפעול בחשבון באופן חופשי, גם אם אחד השותפים מת. בפועל, ברוב המקרים, לאחר שנודע לבנק על הפטירה, הוא יקפיא את החשבון, למעט לצורך ביצוע פעולות רגילות, עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה. חשוב להבין שהסעיף אינו גובר על ירושה, כך שאם השותף משך מהחשבון סכומים הגבוהים מחלקו, הוא יידרש להשיב אותם. בשל קיומו של הסעיף, הבנק לא יהיה אחראי לפעולות השותף, ולא יהיה חשוף לתביעות של יורשים או נושים של המנוח. למעשה, זהו סעיף שנועד להגן על הבנק יותר משנועד לסייע לשותפים בחשבון.
  • מי יכול להיות מגשר?
    התשובה המצערת היא שהיום כל אדם יכול להיות מגשר, גם אם לא עבר כל הכשרה שהיא ואין לו כל ניסיון או ידע רלוונטיים. לכן, כאשר אתם בוחרים מגשר או מגשרת, אל תהססו לשאול אותם לגבי ההכשרה והניסיון המקצועי שלהם.
  • איך לבחור מגשר?
    משום שהמצב החוקי היום בארץ הוא שכל אדם יכול לעסוק בגישור, אין פיקוח או דרישות מתחייבות. לכן, כאשר אתם בוחרים מגשר או מגשרת, שימו לב כי מדובר באנשי מקצוע עם הכשרה וניסיון רלוונטיים הן בתחום הגישור והן בתחום המקצועי המביא אתכם להליך הגישור. בחרו במגשר אשר מעניק פגישת ייעוץ ללא עלות, לצורך התרשמות אישית. בניגוד לאנשי מקצוע רבים אחרים, הצלחת הליך הגישור תלויה מאוד בכך שתרגישו בנוח עם המגשר או המגשרת ובכך שהוא או היא ירכוש את אמונכם. משום שהליך הגישור מבוסס על יצירת תקשורת מיטיבה, אין תחליף להתרשמות אישית ולכימיה הנוצרת במפגש פנים מול פנים.
  • האם הגישור חסוי?
    הגישור חסוי לחלוטין. הצדדים והמגשר עצמם לא יכולים להעיד בבית המשפט על מה שנאמר או נעשה בהליך הגישור, ואינם יכולים לעשות שימוש בטיוטות ובמידע שהוחלף. לכן הליך הגישור מאפשר לצדדים להתבטא בחופשיות ולהציג רעיונות והצעות, בידיעה שאלה לא יוכלו לשמש נגדם, בכל הליך אחר.
  • מה עלות הגישור?
    עלות הגישור משתנה בהתאם לשכר הטרחה שגובה המגשר. לפי התקנות, שכר הטרחה המומלץ הוא 400 ₪ לשעת גישור, מכל אחד מהצדדים. עם זאת, הסכומים משתנה בין מגשרים שונים. בכל מקרה, העלויות יהיו נמוכות משמעותית מעלויות ההליך המשפטי
  • כמה זמן לוקח הליך גישור?
    הגישור יכול להיות הליך מאוד יעיל, אבל זה תלוי בצדדים ובקצב האישי של כל אחד מהם. בממוצע, הליך גישור לוקח כ-4-5 פגישות גישור, ונמשך בערך כחודשיים. עם זאת, כמובן שקיימים מקרים בהם יידרשו פגישות ושיחות נוספות, וכן מקרים בהם ההליך בכללותו ייקח זמן רב יותר, כתלות בצדדים. ​
  • האם מגשר חייב להיות עורך דין?
    כמו שאמרנו, משום שכל אדם יכול להיות מגשר, אין חובה שמגשר יהיה עורך דין. בתחומים מסוימים יש יתרונות למגשר שהוא עורך דין מוסמך עם ניסיון רלוונטי בתחום, אך ישנם מגשרים מקצועיים טובים מאוד שאינם עורכי דין. לכן, חשוב לברר פרטים על המגשר אליו אתם פונים, לקבל המלצות ולשאול אותו את כל השאלות החשובות לכם.
  • האם יש חובה ללכת לגישור כשרוצים להתגרש?
    כיום, לפני שמגישים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, יש לעבור הליך ביחידת הסיוע, שמטרתו, בין היתר, לבדוק האם ניתן למנוע את ההליכים המשפטיים בין הצדדים. עם זאת, אין חובה ללכת להליך גישור, וגם אם הצדדים התחילו בהליך, הם יכולים להפסיק אותו בכל שלב ולפנות לבית המשפט. חשוב להגיד שהרבה יותר קשה לקיים הליך גישור בהצלחה לאחר שכבר הוגשו תביעות והתחילו הליכים בבית המשפט, ולכן כדאי לעשות מאמצים לפנות מראש להליך הגישור ולהגיע להסכמות. במקרה שאלה לא צלחו, תמיד ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.
  • מתי אפשר להפסיק את הליך הגישור?
    הליך הגישור הוא וולנטרי לחלוטין, ולכן כל אחד מהצדדים רשאי להפסיק אותו מתי שירצה, בהודעה למגשר ולצד השני.
  • האם המגשר יכול להפסיק את הגישור מיוזמתו?
    המגשר רשאי להפסיק את הליך הגישור, או להשהות אותו, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. מקרים בהם המגשר עשוי להפסיק או להשהות את הליך הגישור יהיו, למשל, כשהמגשר סבור שהגישור אינו יעיל עבור הצדדים, כאשר אחד הצדדים מנהל את ההליך באופן לא הוגן או מנצל אותו לרעה, כאשר הצדדים נתקלו במבוי סתום שלא ניתן לפתור בחדר הגישור, ובמקרים נוספים בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של המגשר. המגשר מחויב בטובתם של שני הצדדים במידה שווה וגם החלטתו להפסיק או להשהות את הגישור צריכה להיעשות כשטובת הצדדים, יעילות ההליך וניהולו באופן שקוף והוגן לנגד עיניו. חשוב לציין שהפסקת הגישור לא חייבת להיות לצמיתות, וקיימים מקרים בהם המגשר יבחר להשהות את הליך הגישור, וזאת כדי לאפשר לצדדים לקבל ייעוץ מקצועי חיצוני, לשקול את הדברים או אפילו לקחת הפסקה קצרה ותחומה בזמן מהתהליך.
  • האם ניתן להיות מיוצגים בהליך הגישור?
    בוודאי. כל אחד מהצדדים יכול להסתייע בעורך דין מטעמו בגישור, אם הוא מרגיש שזה תורם לו. יחד עם זה, חשוב לבחור עורך דין שמכיר את מהות הגישור ולא יבקש לסכל אותו, מטעמים אנוכיים או מתוך חוסר מקצועיות.
  • באילו סוגיות עוסק הליך הגישור?
    גישור לגירושין נוגע בכל הסוגיות הרלוונטיות לפרידת הצדדים, שהעיקריות בהן: הסדרת הגירושין וקבלת הגט. נושאים כלליים בקשר לילדים (אופן קבלת החלטות הוריות, זרם חינוכי וכדומה) זמני שהייה של הילדים עם כל אחד מההורים אחריות כלכלית הורית (מזונות או כל חלוקת הוצאות אחרת) חלוקת הרכוש בין הצדדים כל נושא אחר שחשוב לצדדים להסדיר בהסכם
  • מה קורה אם רק צד אחד רוצה להתגרש?
    כשקיימים פערים בין הצדדים, צריך להבין מה המהות שלהם. במקרה שבו צד אחד מעוניין בגירושין והשני לא, אבל הוא מבין שפניהם של הצדדים לפרידה ומוכן לשתף פעולה עם התהליך, ניתן לקיים את הליך הגישור. עם זאת, כשאותו צד מסרב לחלוטין להידברות, כדאי לראות מה הדרך הנכונה לפעול. במקרים מסוימים אמליץ על ייעוץ זוגי, ולא כדי לנסות ולראות איך להישאר ביחד כאשר אחד הצדדים לא מעוניין בכך, אלא דווקא כדי לעזור לצד השני להבין שהפרידה היא בלתי נמנעת, ולסייע לצדדים להשיג סגירת מעגל בריאה. ייעוץ זוגי יכול לעזור מאוד לצדדים בפרידה, במיוחד כאשר יש ילדים בתמונה. ​
  • מה קורה כשצד אחד לא רוצה ללכת לגישור?
    גם כאן, צריך להבין מה המניע להתנגדות. אם ההתנגדות מגיעה מתוך התנגדות לעצם הפרידה, כדאי לפנות לגורם מייעץ שיתווך לאותו צד את הפרידה ויסייע לו להתמודד עם כך. אם הרצון בפרידה הגיע לאותו צד "בהפתעה" רצוי לאפשר לו זמן לעכל ולהבין את המשמעות, ולהציע לו לפנות לטיפול רגשי. במקרים אחרים, כדאי להציג לאותו צד את היתרונות בהליך הגישור, ואת העובדה שמדובר בהליך רצוני ואם הוא לא ירצה להמשיך ניתן יהיה להפסיק בכל שלב. ניתן גם להציע לו לבחור את המגשר בעצמו.
  • האם אפשר לנהל הליך גישור במקביל להליך משפטי?
    בהליך הגישור אנחנו מתחייבים שכל עוד הגישור מתקיים, הצדדים לא פונים להליכים משפטיים ולא נוקטים בצעדים חד צדדים. זאת כדי לאפשר סביבה בטוחה וודאית לצדדים, ולתת לגישור הזדמנות אמיתי. צד שמבקש לפתוח בהליך משפטי, צריך להודיע קודם לכן על סיום הליך הגישור, ורק אז יכול לפנות להליכים משפטיים.
  • איך אדע מה הזכויות שלי אם אני לא מיוצג בגישור?
    גם אם אתם לא מיוצגים במהלך ההליך, אני ממליצה לכל אחד לקבל ייעוץ מעורך דין לפני תחילת הליך הגישור, כדי להבין את המסגרת המשפטית ולקבל "גבולות גזרה", וכן לקבל ייעוץ נוסף כאשר קיימת טיוטת הסכם. מעבר לכך, התפקיד של המגשר הוא להכיר לעומק את הסוגיות הרלוונטיות בגירושין ולהביא אותן לידיעתכם. למשל, אם אחד הצדדים מעלה דרישה מסויימת, המגשר צריך לדעת אם אותה דרישה עולה בקנה אחד עם המציאות המשפטית ואת התוצאות האפשריות בבית המשפט, ולהסביר לצדדים האם מדובר בדרישה סבירה או לא. כך גם אם אחד הצדדים מסכים לוויתור מסוים, על המגשר להסביר את המצב המשפטי, כדי לוודא שאותו ויתור נעשה במודע ומרצון, ולא מתוך חוסר הבנה או חוסר ידע. אתם כמובן חופשיים לחלוטין לקבל כמעט כל הסכמה שמקובלת עליכם, כל עוד היא נעשית במודע ומרצון. במקרים שההסכמות חורגות מהמקובל, ייתכן שתתבקשו לקבל ייעוץ משפטי חיצוני נקודתי, כדי לוודא שכל המשמעויות ברורות לכם ומקובלות.
  • מה כולל הסכם גירושין?
    הסכם גירושין כולל למעשה את כל הנושאים שצריך להסדיר בין ההורים, בדרך לסיום השותפות הזוגיות ותחילת השותפות ההורית. ההסכם כולל את חלוקת כל הרכוש הקיים לבני הזוג, קביעת זמני השהות עם הילדים, אופן כלכלת הילדים, קבלת החלטות בנושאים רפואיים וחינוכיים, מנגנון פתרון סכסוכים וקבלת הגט.
  • מה חשוב לכלול בהסכם גירושין?
    מעבר לנושאים שהזכרתי, חשוב לכלול כל נושא שחשוב לבני הזוג שיופיע בו. מעבר לכך, לכל עורך הסכמים יש את הניסיון שלו ומה שחשוב לו. עבורי, חשוב לקחת בחשבון התייחסות לשינויים עתידיים וכיצד הם ישפיעו (או לא על ההסכמות כיום), פירוט והסברים כאשר יש הסכמות שאינן "סטנדרטיות" וחשוב להבין את הכוונה שעמדה מאחוריהן, ושמירה על שפה פשוטה ובהירה, שאינה ניתנת לפרשנות ולא משתמעת לשתי פנים.
  • איך מאשרים הסכם גירושין?
    את ההסכם מאשרים בבית המשפט או בבית הדין הרבני, לפי הבחירה שלכם. השופט או הדיין יעבור יקרא את ההסכם, יוודא שאתם מבינים וחתמתם מרצונכם החופשי. לפעמים גם יעיר הערות או ישאל שאלות אם לדעתו משהו לא ברור. זה הליך פשוט וקצר. אתם לא חייבים לעמוד בשני הצדדים של האולם, בסדר גמור גם אם תעמדו ביחד.
  • האם אפשר לשנות הסכם גירושין אחרי שקיבל תוקף פסק דין?
    בהסכמה – ניתן לשנות בכל עת, ולהביא את השינוי לאישור מחודש. כאשר אין הסכמה, אם מדובר בנושאים של רכוש, כמעט ואי אפשר. אם מדובר בנושאים שקשורים לילדים, כגון מזונות וזמני שהות, אפשר לפתוח את ההסכם בכל עת, אם מתקיימות הנסיבות שמצדיקות את זה. בזמני שהות אפשר לדון מחדש כל פעם שטובת הילדים דורשת זאת, למשל אם אחד הצדדים עובר דירה וזמני השהות הקיימים כבר לא משרתים את טובת הילדים. לגבי מזונות, המצב מורכב יותר, ונדרש שינוי נסיבות מהותי כדי לדון מחדש בנושא המזונות.
  • עם מי כדאי להתייעץ בתהליך של גיבוש הסכם גירושין?
    רוב האנשים פונים כצעד ראשון לעורכי דין. בעיניי זאת טעות. עורכי דין הם רק חלק ממערך תמיכה, ולא החלק הכי חשוב. תפנו ליועצים רגשיים, לטיפול מהסוג שמתאים לכם ומחזק אתכם. תלכו להדרכת הורים כדי להבין איך לעזור לעצמכם ולילדים בתקופה הזאת. אפשר בהחלט להתייעץ עם עורכי דין, אבל אל תהפכו את הגירושין שלכם לעניין משפטי – זה תמיד יהיה קודם כל עניין משפחתי. אם בחרתם להתייעץ עם עורכי דין, תחפשו את עורכי הדין שלא ינסו לכפות עליכם הליכים, לא יבטיחו לכם הבטחות ללא כיסוי ויזכרו שאתם תמיד משפחה, והכי חשוב שתעברו את זה הכי בטוב שאפשר.
  • ממה להימנע בתהליך של גיבוש הסכם גירושין?
    מדובר בתקופה רגישה, בה אתם פגיעים מאוד וגם האמון שלכם זה בזו רגיש. לכן מומלץ להימנע ממהלכים חד צדדיים, כמו פניה לבית המשפט או פעולות בחשבון הבנק. מומלץ להימנע מסביבה שיפוטית או אנשים שמנסים להפחיד אותנו מהניסיון הקשה שלהם, או פשוט נהנים קצת מהדרמה שקורית אצלנו. כדאי ללכת ליועצים טובים, להסתובב בחברת אנשים טובים שאוהבים אותנו ורוצים בטובתנו ובטובת המשפחה שלנו. תנסו להציג חזית אחידה מול הילדים, להימנע מהאשמות או מהכפשות הדדיות מולם. אתם נפרדים אחד מהשניה, אבל הם לעולם לא נפרדים מכם.
  • איך קובעים מזונות בהסכם גירושין?
    מזונות הם למעשה האופן שבו נמשיך לנהל כלכלית את המשפחה שלנו, בדרך החדשה שלה. לכן, הדרך הטובה ביותר לקבוע את האחריות הכלכלית היא לפי הצרכים, היכולות והנכונות שלכם. המציאות המשפטית יכולה לספק מסגרת לדיון וזה בסדר גמור, אבל חשוב לדעת שאי אפשר לדעת במאה אחוז מה יפסקו בבית המשפט, אז גם את הייעוץ המשפטי צריך לקחת בעירבון מוגבל ולזכור שבסוף אין תחליף להסכמות שלנו.
  • איך קובעים זמני שהות עם הילדים בהסכם גירושין?
    לפי מה שנכון לכם ולילדים שלכם. כל משפחה היא אחרת ומתנהלת באופן שונה. מה שחשוב הוא שתתאימו את זמני השהות למה שמתאים למשפחה שלכם, ובאופן שישמור על קשר בריא וקרוב של הילדים עם כל אחד מכם. אם אתם לא בטוחים או לא מסכימים, תתייעצו עם מדריכי הורים או יועצים משפחתיים עם מומחיות בתחום, שיעזרו לכם להבין מה טוב לילדים שלכם.
  • אחת ולתמיד, האם גירושין יוצרים לילדים נזק לצמיתות?
    התשובה של המחקרים היום מראה בבירור, שהשאלה אם הגירושין יגרמו לילדים נזק ארוך טווח תלויה רק בהורים – איך הם מנהלים את הגירושין ואת השותפות ההורית שלהם לאחר הגירושין. ילדים להורים שמצליחים להתגרש בכבוד הדדי ומקיימים ביניהם תקשורת טובה גם לאחר הפרידה, מתאוששים בממוצע בתוך שנתיים. אצל ילדים כאלה לא נצפו קשיים משמעותיים ביחס לילדים שההורים שלהם לא התגרשו, וקיימות אפילו טענות לפיהן לילדים אלה יתרונות כגון חוסן נפשי ויכולת הסתגלות.

המומחיות שלי

bottom of page