מרבית הזוגות בוחרים להינשא או לקיים חיים משותפים כידועים בציבור ממניעים שונים. חלקם מבקשים להינשא מטעמים דתיים או טעמים רגשיים מסוימים, או אפילו משום שהדבר חשוב לבני משפחתם. בני זוג שבוחרים שלא להתחתן אלא לחיות יחד כידועים בציבור עשויים להיות כאלה שאינם יכולים להינשא בארץ (כגון כהן וגרושה), זוגות שיכולים להינשא אך מטעמים אידיאולוגיים מבקשים שלא לעבור דרך הרבנות, בנישואין או בגירושין, או זוגות בפרק ב', שעצם הטקס כבר פחות משמעותי בעיניהם.
בין אם בחרתם להינשא ובין אם לא, תדעו שיש הבדלים מסוימים בין בני זוג נשואים (שהתחתנו לפני 1.1.1974) לבין ידועים בציבור, מבחינת המשטר הרכושי שיחול עליכם. כאשר בני זוג מבקשים להיפרד, יש לבצע חלוקה של הרכוש המשותף להם. החלוקה מתייחסת לכל נכס שיש לו שווי כלכלי, בין אם מדובר בתיקי השקעות, נדל"ן, רכב, זכויות סוציאליות כגון פנסיה ועוד.
איזון משאבים בין בני זוג נשואים
בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 נכנסים לגדרי חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק קובע את הסדר חלוקת הרכוש בפרידה בין בני זוג בהסדר שנקרא "איזון משאבים".
איזון משאבים הוא הסדר אוטומטי, שקובע שמרגע שבני הזוג התחתנו – בין אם לפי הדין הדתי או בנישואין אזרחיים – כל הרכוש שנצבר על ידם במהלך הנישואין, יחולק ביניהם באופן שווה בפרידה. הכלל הזה חל גם אם הרכוש נרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד, כל עוד הוא נרכש על ידו במהלך הנישואין. יש לציין שקיים חריג לכלל והוא נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה, והם יישארו בחזקת בן הזוג שקיבל או ירש אותם, אלא אם קיימת ראייה לכך שהוא בחר לשתף בהם את בן הזוג השני.
המשמעות של השיתוף היא שבעת הפרידה, מתקיימת התחשבנות בין בני הזוג, ובודקים מה שווי הרכוש של כל אחד מהם. אם יוצא שלאחד מבני הזוג יש רכוש בשווי גבוה יותר, הוא יצטרך לתת מחצית מההפרש לבן הזוג השני. למשל, לרוני יש דירה בשווי 1.2 מיליון ₪, ולאורי יש דירה בשווי 2 מיליון ₪. בנוסף לבני הזוג יש רכוש משותף בשווי 1 מיליון ₪. לפי החישוב, לאורי יש נכסים בסך כלל של 2.5 מיליון ₪, ולרוני יש נכסים בסך כולל של 1.7 מיליון ₪. לפי הסדר איזון המשאבים, אורי יצטרך להעביר לרוני מחצית מההפרש, כלומר 400,000 ₪.
מה לא נכנס באיזון המשאבים? רכוש שנרכש על ידי אחד הצדדים לפני הנישואין, וכן מתנות וירושות שקיבל כל צד במהלך הנישואין. כאן חשוב לציין שהכלל הזה תקף כל עוד לא הוכחה כוונת שיתוף ברכוש מהסוג הזה. למשל, ירושה כספית שהתקבלה והופקדה בחשבון הבנק המשותף, תיחשב כרכוש משותף. בנוסף חשוב לציין שלגבי דירת מגורים יותר קל להוכיח כוונת שיתוף, גם אם היא נרכשה לפני הנישואין ונרשמה רק על שמו של אחד מבני הזוג.
אחד הדברים שחשוב לדעת לגבי איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, הוא שלמעשה, עד פקיעת הקשר, הרכוש שנמצא בבעלות כל אחד מבני הזוג הוא שלו באופן מלא. כלומר, אם לאחד מבני הזוג יש חברה בע"מ, בן הזוג השני לא יכול לבקש להתערב בניהול החברה במהלך הקשר או לדרוש בה מניות, שכן אין לו שום זכויות בחברה במהלך הקשר. בנוסף, עם פקיעת הקשר, הזכויות של בן הזוג השני אינן "בעין" אלא בשווי, כלומר הוא לא זכאי לחלק בנכסים של בן זוגו, אלא לחלקו בשווים. אם נחזור לחברה בע"מ, בהנחה שהחברה הוקמה במהלך הנישואין ואין הסכם ממון, בין הזוג השני לא יהיה זכאי לקבל את מחצית המניות בחברה, אלא את מחצית שווי החברה כפי שהוא במועד הפרידה.
חזקת השיתוף בין ידועים בציבור
על זוגות ידועים בציבור (וכן זוגות שנישאו לפני 1.1.1974) לא חל חוק איזון משאבים בין בני זוג, אלא חל הסדר שנוצר על ידי בתי המשפט ומכונה "חזקת השיתוף". לפי החזקה, כל הרכוש שצברו בני הזוג בשנות חייהם המשותפות יחולק ביניהם באופן שווה. מעניין לציין שבניגוד להסדר איזון משאבים, שם הרכוש עצמו לא מחולק אלא רק השווי שלו, לפי חזקת השיתוף הבעלות המשותפת היא ברכוש עצמו. כלומר, אם לרוני יש דירה ששווה 1.5 מיליון ₪, אודי לא יהיה זכאי למחצית משווי הדירה, אלא למחצית מהזכויות בדירה.
מה לא יכלל בחזקת השיתוף? רכוש שמי מבני הזוג קיבל או רכש לפני החיים המשותפים, וכן מתנות וירושות שהתקבלו במהלך החיים המשותפים אבל נשמרו בהפרדה רכושית.
עד כה נשמע מאוד דומה להסדר איזון המשאבים. אז מה ההבדל? השוני המשמעותי הוא באוטומטיות של השיתוף. בהסדר איזון משאבים, השיתוף נעשה באופן אוטומטי, עם הנישואין. בחזקת השיתוף, לעומת זאת, השיתוף אינו אוטומטי ויש צורך להראות כי התקיימו נסיבות מסוימות, שמקימות את החזקה:
הכרה בבני הזוג כידועים בציבור:
הקריטריונים להכרה בידועים בציבור אינם ברורים עד הסוף כיום, וניתן למצוא מקרים בהם זוגות הוכרו כידועים בציבור לצרכים מסוימים (למשל לצרכי קצבאות שאירים) אך לא לצרכים שונים, למשל לצורכי ירושה.
בנוסף, אם פעם נדרשה כי בני הזוג יקיימו משק בית משותף לצורך הכרה כידועים בציבור, היום ניתן למצוא בפסיקה יותר ויותר מקרים בהם הכירו כידועים בציבור גם בזוגות שאינם מקיימים משק בית משותף, מסיבות שונות (למשל פרקי ב' שמעדיפים שלא לאחד בתים בגלל ילדיהם). עם זאת, ברור כי צריך להיות מדובר במערכת יחסים זוגית משמעותית עבור שני הצדדים.
הקמת חזקת השיתוף:
גם אם בני הזוג הוכרו כידועים בציבור, הדבר לא אומר אוטומטית שמתקיים ביניהם שיתוף. זאת בניגוד לבני זוג נשואים. כדי להקים את חזקת השיתוף, צריכות להתקיים שתי נסיבות נוספות:
קיומו של משק בית משותף – לרוב, בהיעדר משק בית משותף, בתי המשפט לא יכירו בחזקת השיתוף, גם אם בני הזוג הוכרו כידועים בציבור.
מאמץ משותף – בני הזוג מתנהלים מתוך מאמץ משותף לצורך קיומו של משק הבית המשותף.
לאחר שהזוג הוכר כידועים בציבור והוכח כי הם מקיימים חיים משותפים תקינים ומאמץ משותף, קמה החזקה לפיה בין הצדדים מתקיים שיתוף. עם זאת, כל אחד מהצדדים יכול לסתור את החזקה.
למשל, אם הצדדים מראים שהם לא איחדו את חשבונות הבנק שלהם, שכל אחד מהם שמר כל העת על רכוש נפרד לחלוטין, שהם כלכלו את משק הבית המשותף מחשבון שיוחד רק עבור זה, שכל אחד מהם שילם עבור עצמו. במקרה זה, בניגוד לבני זוג נשואים, ניתן יהיה להפריך את החזקה ולקבוע כי למרות שמדובר בבני זוג ידועים בציבור אשר על פניו מתקיימות הנסיבות המקימות שיתוף ברכוש, בפועל לא מתקיים ביניהם שיתוף רכושי. המשמעות של קביעה זאת היא שבפרידה, כל אחד מבני הזוג יישאר עם הרכוש שלו בלבד.
בניגוד למצב אצל נשואים, אצל ידועים בציבור, כאשר קיימת החזקה, השיתוף נתפס כמתגבש עוד במהלך הקשר. ההשלכות של כך מבחינה פרקטית הן לא ברורות, שכן בפועל בני זוג שחיים ביחד לא יתבעו סעד שיעביר עוד במהלך החיים המשותפים את רכושו של האחד לחזקתו של האחר, אבל התפיסה היא שהשיתוף אינו מתגבש בפרידה בלבד אלא בתוך מהלך החיים הזוגיים. בנוסף, וגם כן בשונה מהמצב אצל נשואים, השיתוף הוא כן "בעין" ולא בשווי, כלומר בן זוג יהיה זכאי למחצית ממניות החברה בע"מ שבבעלות משנהו, ולא לשוויה בלבד. עם זאת, ומתוך שיקולים פרקטיים, בתי המשפט יעדיפו, ככל הניתן, שלא לבצע את החלוקה בעין אלא להעביר את השווי בלבד. לכן, ברוב הפעמים, אין הבדל משמעותי בנושאים אלה בין ידועים בציבור לבין נשואים.
עריכת הסכם ממון או הסכם חיים משותפים
גם בני זוג נשואים וגם ידועים בציבור יכולים לערוך הסכם ממון, אשר קובע כל הסדר רכושי בו הם מעוניינים. במקרה שקיים הסכם ממון (או הסכם חיים משותפים עבור ידועים בציבור), חלוקת הרכוש במקרה של פרידה תיעשה כאמור בהסכם, ולא בהתאם למשטר הרכושי החל בדרך כלל.
