בשנת 2017 חל שינוי דרמטי באופן חישוב המזונות בגירושין, כשבית המשפט העליון נתן פסק דין בבע"מ 919/15. בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון, כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, חבים שני ההורים בחובת מזונות כלפי ילדיהם וחישוב המזונות נעשה באופן זהה עבור האב ועבור האם.
מזונות -עולם של אי ודאות
ועדיין, לחישוב המזונות בבית המשפט אין תשובה אחת ודאית וברורה. משתנים רבים, כגון הסכום הבסיסי אליו מתייחסים בתי המשפט, גיל הילדים ופערי ההשתכרות מובילים לכך שלמרות שקיימת נוסחת עזר - לא באמת ניתן לדעת מראש מה יהיה סכום המזונות שייפסק. התוצאה היא שהרבה פעמים, בני זוג פונים כל אחד לעורך דין מטעמו ומקבלים שתי תשובות שונות. סביר שאם היו פונים לעורך דין נוסף, היו מקבלים תשובה שלישית. ולא רק זה, אף אחד מעורכי הדין לא יהיה מוכן להתחייב על כך שזה הסכום שייפסק בסוף. לכל היותר ניתן יהיה לתת טווח סכומים אפשרי.
כשיש יותר משתי תשובות אפשריות, המשמעות היא שאף אחד מהצדדים לא באמת מחזיק את האמת. ולכן גם ייעוץ משפטי לא יחליף את הדבר הטוב ביותר - הסכמה ביניכם על אופן חלוקת האחריות ההורית הכלכלית, באופן שישמור על יציבות כלכלית עבור כל אחד מכם כהורים ועבור הילדים שלכם.
ועדיין, אם אתם מרגישים שהתייעצות עם עורך דין בנושא המזונות תועיל לכם, כמובן שאתם יכולים לעשות את זה. ואם אתם מעוניינים להבין בקצרה איך מבוצע החישוב הבסיסי של המזונות, אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא כאן.
המאמר יסביר בקצרה כיצד מחושב סכום המזונות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כך שתבינו כיצד מבוצע החישוב ותוכלו לבצע אותו בעצמכם. כדי לסייע לכם, בסוף הדף תמצאו קישור למחשבון מזונות און-ליין באתר של מרכז רקמן, וכן קישור לקובץ הוצאות שהכנתי עבורכם.
מזונות מעל גיל 6 - לפי יחס הכנסות וזמני זהות
פסק הדין של בית המשפט העליון קבע כי סכום המזונות שישלם כל אחד מההורים נקבע בהתאם לשני פרמטרים עיקריים – יחס ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים וזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. כאשר יחס ההכנסות זהה וזמני השהות שוויוניים, כל אחד מההורים נושא בעלות הילדים כאשר הם אצלו, וכן בכל הוצאות הדיור. מנגד, אם יחס ההכנסות ו/או זמני השהות אינם שוויוניים, ייתכן שאחד מההורים יצטרך לשלם להורה השני סכום מזונות בכדי לאזן את ההוצאות עבור הילדים, כתלות בפערים הקיימים.
עבור ילדים מתחת לגיל 6, בהתאם להלכה היהודית, חובת המזונות על האב היא מוחלטת. כלומר, היא אינה משתנה כתלות בפערי ההשתכרות וזמני השהייה. לרוב, סכום המזונות עבור ילד מתחת לגיל של עומד על ממוצע של 1400 ש"ח לילד, ללא הוצאות מדור וללא הוצאות נלוות. ועדיין, למרות שעל פי הדין האישי מדובר בחובה מוחלטת, ניתן למצוא פסקי דין בבית המשפט לענייני משפחה, שלוקחים בחשבון את פערי ההשתכרות וזמני השהות, גם כשמדובר בילדים מתחת לגיל 6. הבעיה מתעוררת משום שאין לנו כל ודאות כי בית המשפט ייקח בחשבון את המשתנים האלה, וכיצד הם ישפיעו על סכום המזונות הסופי, אם בכלל.
כיצד מחושבת עלות ההוצאות בגין הילדים?
מה העלות של כל ילד? באתר שלי תמצאו קישור לקובץ בו תוכלו לרכז את כל ההוצאות שלכם הקשורות לילדים, כדי להעריך באופן מדויק מה העלות במקרה שלכם. באופן כללי, בית המשפט פסק כי צרכיו של כל ילד בשני הבתים מוערכים בסכום של כ-2250 ₪. קיימות פסיקות לפיהן הסכות הזה משתנה בהתאם למקום המגורים, כך למשל, ההוצאות עבור ילד שגר בפריפריה אינן זהות להוצאות עבור ילד שגר במרכז. אך גם כאן, הדעות חלוקות ואין הנחיה ברורה המחייבת את בתי המשפט לפעול לפיה.
מה כוללות העלויות?
העלויות כוללות בעיקר את ההוצאות תלויות השהות, כלומר הוצאות שיש קשר ביניהן לבין זמני השהות של הילדים בבית. למשל הוצאות עבור מזון, תשלומי חשמל, מים וגז, משחקים, מוצרי טואלטיקה, בילויים, בגדים, דלק וכדומה. יש לציין כי החלוקה בין הוצאות שהן תלויות שהות לבין הוצאות שאינן תלויות שהות אינה אחידה וברורה עד הסוף. לכן חשוב שתבינו היטב מהן ההוצאות שלכם עבור הילדים.
ומה לגבי הוצאות נוספות? לגבי הוצאות נוספות, כגון הוצאות שאינן תלויות שהות (טלפונים סלולריים, מסיבות ימי הולדת) הוצאות רפואיות והוצאות חינוכיות, לרוב ההורים יחלקו בהן לפי יחס ההשתכרות ביניהם, ככל שיש פער גדול בין ההכנסות. אם אין פער גדול, יהיה סביר גם לקבוע כי ההורים יחלקו בהן מחצה על מחצה.
לכך יש להוסיף הוצאות מדור, בסכומים סבירים, כגון שכר דירה/משכנתא, תשלומי ארנונה וועד בית. כאשר מדובר במדור, הסכום לתשלום נגזר גם ממספר הילדים. עבור ילד אחד, יש לשאת ב-30% מהוצאות המדור. עבור שני ילדים, יש לשאת ב-40% מההוצאות, ועבור 3 ילדים ומעלה, יש לשאת ב-50% מהוצאות המדור.
שימו לב: כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, חובת המזונות ממשיכה להיות על האב באופן אבסולוטי, ומוערכת בסכום של כ-1400 ₪ לחודש. בהתאם לפסיקת בתי המשפט המחוזיים, יש להתחשב בפערי ההשתכרות ובזמני השהות של ההורים ולהפחית את הסכומים בהתאם. הסכום יפחת עם הגעת הילד לגיל 6, בהתאם לחישוב האמור לעיל. כך נוצר איזור נוסף של אי ודאות - לא ברור מה יהיה הסכום האמיתי שבו יחוייב האב, והאם מסכום זה יופחתו חיובים בשל זמני שהות או פערי השתכרות. אם נושא המזונות בכללותו אינו ודאי, כשמדובר בילדים מתחת לגיל 6 המצב עוד פחות ברור.
דוגמה לאופן חישוב המזונות:
לבני זוג שני ילדים, בגילאי 8 ו-10. האב משתכר סכום נטו של 20,000 ₪ והאם משתכרת סכום נטו של 15,000 ₪. יחס ההכנסות הפנויות בין בני הזוג הוא לפיכך 57% לאב מול 43% לאם. זמני השהות נקבעו כך שהאב נמצא עם הילדים יומיים בשבוע וכל סופ"ש שני, כלומר יחס זמני השהות הוא 42% לאב מול 58% לאם. כאמור, לפי פסיקת בית המשפט ואם הצדדים לא הראו אחרת, ההוצאות עבור כל ילד בשני הבתים הן 2250. החישוב נעשה באופן הבא: האב צריך לשאת במזונות הילדים לפי יחס ההכנסות, כלומר ב-57% מתוך ההוצאות, שהן 2250*0.57=1283. מתוך זה יש לקזז את העלויות בהן האב נושא בפועל כאשר הילדים שוהים עמו, סכום השווה ל 43% מתוך ההוצאות. 2250*0.43=968.
יש לחסר בין הסכום בו על האב לשאת לבין הסכום בו נושא בפועל 1283-968=315. זהו הסכום אותו צריך האב להעביר לאם עבור כל אחד מהילדים כמזונות. לכך יש להוסיף גם הוצאות מדור (שכר דירה/משכנתא וארנונה), כל אחד מההורים שוכר דירה ב-5,000 ₪, ולכך צריך להוסיף גם ארנונה והוצאות נוספות, בסכום כולל של 1,200 ₪, ובסך הכל 6,200 ₪ לכל הורה. האב צריך לשאת ב-40% מהוצאות המדור של האם, משום שמדובר בשני ילדים.
את המדור ניתן לחשב באופן האמור לעיל. אבל חשוב לציין שקיימת פסיקה לפיה את המדור יש לחשב ללא תלות בזמני השהות, משום שבפועל זמני השהות לא משפיעים על סכום ההוצאה. ברור כי הורה ישלם את אותו סכום חודשי עבור שכר דירה, ארנונה ואחזקת הדירה, בין אם הילדים נמצאים אצלו כל החודש או רק חלק ממנו. זה החישוב עליו אני ממליצה ואותו אני מוצאת לנכון, ניתן לראות הסבר נרחב באתר.
כמובן, שהשאלה כיצד יחושב המדור משפיעה גם היא על התוצא הסופית, וכאשר אנחנו לא יודעים מראש מה יהיה אופן החישוב הנבחר, קשה יותר לשער מה יהיה סכום המזונות הסופי שיפסוק בית המשפט.
חשוב לדעת
כמו שאמרתי, במקרים רבים החישוב המתמטי הוא רק כלי עזר עבור בית המשפט, והם לא רואים עצמם מחוייבים באופן מלא בתוצאה, בהתאם לנסיבות הרלוונטיות של בני הזוג. למשל, כאשר קיימים פערי השתכרות מהותיים, בתי המשפט עשויים להוסיף סכומים לתשלום, מעבר לסכום שהתקבל בחישוב המתמטי, כדי לאזן את רמות החיים בין שני הבתים. כך גם למשל במקרים בהם בית המשפט מתרשם כי רק הורה אחד מוציא בקביעות את ההוצאות עבור הילדים (למשל, לוקח לתספורת, רוכש בגדים וכו'), למרות שזמני השהות שווים, ואז בית המשפט יפסוק סכומים שיאזנו את אופן ההתנהלות.
תוכלו למצוא באתר שלי קובץ הוצאות מפורט, שיעזור לכם להבין בדיוק מהן ההוצאות עבור הילדים במקרה שלכם. לצורך חישוב המזונות, תוכלו להיעזר במחשבוני מזונות און-ליין, למשל באתר של מרכז רקמן, הלוקח בחשבון את סכומי ההוצאות, גילאי הילדים, יחס פערי ההשתכרות וזמני השהייה.
ועדיין, ההמלצה שלי עומדת בעינה. לאור כל מה שנאמר כאן בדבר חוסר הוודאות בפסיקת המזונות והמשתנים שמשפיעים עליה, אין תחליף להסכמות אליהן תגיעו ביחד, בעצמכם. אלה בטוח יהיו טובות יותר מכל הערכה משפטית שתוכלו לקבל, וישרתו אתכם באופן הטוב ביותר.