top of page

מתי מפחיתים מזונות

אחד הסכסוכים הנפוצים ביותר בין בני זוג שהתגרשו נוגע לתביעות של הפחתת מזונות מחד, ולעתים לתביעות להגדלת מזונות.

שימו לב שהפסיקות אינן אחידות והן משתנות ממקרה למקרה. קשה מאוד להסיק מראש מה יפסוק בית המשפט. לכן, כשאתם מגבשים הסכם גירושין, חשוב שתחשבו על סיטואציות עתידיות אפשריות, ותקבלו החלטה מראש באילו מצבים תבחנו מחדש את סכום המזונות המשולם, ובאילו מצבים סכום המזונות יישאר על כנו. תוכלו למצוא רשימה של מצבים עתידיים אפשריים לשיקולכם, בדף הזה.

בכדי לתת לכם מושג כללי, המאמר הבא סוקר בקצרה את המצבים השכיחים בהם מוגשת תביעה להפחתת מזונות, וכן את עמדת הפסיקה ביחד לתביעות כאמור.

תנאים כלליים להגשת תביעה להפחתת מזונות

על פי הפסיקה העדכנית, על מנת להביא לשינוי סכום המזונות שנקבעו בפסק דין או הסכם שקיבל תוקף פסק דין, יש צורך לעמוד בכמה תנאים בתביעה לשינוי סכום המזונות:

  1. שינוי הנסיבות צריך להיות מהותי.

  2. השינוי לא היה צפוי בעת חתימת ההסכם או מתן פסק הדין .

  3. לשינוי יש אופי קבוע ולא זמני.

  4. לא יהיה צודק בנסיבות להשאיר את סכום המזונות על כנו.

  5. התביעה מוגשת בתום לב.

הדרישה לשינוי מהותי היא מחמירה ביותר, כפי שקבעה כבוד השופטת פרוקצ'יה בעניין מ"א (ירושלים) 410/94:

"את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של הצד החייב בהם".

אי אפשר לדעת מראש מה ייחשב שינוי נסיבות שמצדיק את הפחתת המזונות. שינוי יכול להיות מהותי אך צפוי (למשל לידה של ילד חדש), או בלתי צפוי אבל לא מהותי (למשל ירידה קטנה בהכנסות). הפסיקה מלמדת שצירוף של כמה נסיבות ביחד עשוי לחזק את הסיכוי שהתביעה תתקבל.

הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין

כאשר המזונות הוסכמו בהסכם גירושין ולא בפסק דין, בתי המשפט מחמירים אף יותר ומקשים על שינוי המזונות. במקרה זה למזונות יש מעמד מיוחד, ונקבע כי שינוי גובה המזונות לא יעשה על נקלה אלא רק במקרים חריגים וראויים. הסיבה לכך היא שכאשר אב מסכים לשלם סכום מסוים בהסכם כמזונות לילדים, יש בכך משום הודאה שהילדים זקוקים לסכום הזה לכיסוי כלל צרכיהם. מכאן, שכאשר רוצה אב להראות שצרכי הילדים אינם מצדיקים את גובה המזונות שהוא עצמו התחייב והסכים לו, עליו להביא ראיות כבדות משקל כדי לשנות מגובה הסכום המוסכם.

בנוסף, הגישה בבית המשפט רואה את הסכם הגירושין כמקשה אחת, כאשר יש קושי לבודד את הרכיבים השונים זה מזה ולהסביר כיצד נקבע כל רכיב. כבוד השופט גביזון ציין בפסק דינו בעניין תמ"ש (ב"ש) 61089-07-13 כי הסכם גירושין בין צדדים אשר היו פעם בני זוג, כולל בתוכו הסדרים, ויתורים ואיזונים רכושיים הברורים לצדדים עצמם במועד כריתת ההסכם. אלה שיקולים שהשופט הדן בבקשה לאישור ההסכם אינו מודע להם. על כן, צפיית הצדדים היא כי אישורו של ההסכם בבית המשפט יוביל לסיומן של כלל המחלוקות ביניהם, לרבות לעניין סוגיית מזונות ילדיהם המשותפים:

"שינוי במזונות הקטינים כאשר אלו הוסדרו במסגרת הסכם גירושין כולל, יש בו משום פגיעה בציפייה הלגיטימית של ההורים עת אושר ההסכם, כי כל ענייניהם הוסדרו כמקשה אחת. ומשכך סבורני כי ההתערבות השיפוטית צריכה להיעשות רק במקרים חריגים".

בית המשפט העליון בעניין ע"א 4515/92 קבע כי בכדי שהצדדים יוכלו להסתמך על ההסדרים אליהם הגיעו בהסכמה ומרצון, יש חשיבות שבית המשפט ישמור על היציבות והוודאות בין הצדדים להסכם, שאחרת ההסכמות יאבדו מערכן:

"כאשר מדובר על מזונות שנקבע בהסכם בין הורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".

כבוד השופט א' זגורי עמד אף הוא על הצורך בהגשמת ציפיותיהם הסבירות של הצדדים להסכם המזונות לאחר אישורו בבית המשפט במסגרת פסק דינו בעניין תמ"ש (נצ') 8879-12-15:

"יש הכרח משמעותי לקבוע משקל ניכר לסופיות הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין, על מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים וזאת בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים".

בתביעה לשינוי מזונות שנקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אין די בהוכחת "שינוי נסיבות" לכשעצמו, אלא נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כזה שמצדיק דיון מחודש בסכום המזונות עליו הסכימו הצדדים. השינוי ייעשה רק במקרים נדירים ובהתקיים שלושת התנאים המצטברים אשר נקבעו בפסק הדין בעניין ע"א 442/83 קם נ' קם:

  1. שינוי הנסיבות הנטען הוא כה מהותי והופך את הותרת פסק הדין על כנו - ללא צודק.

  2. הצדדים הותירו פתח, במפורש או מכללא, לשינוי נסיבות.

  3. מבקש השינוי פעל בתום לב.

המסקנה היא שכאשר סכום המזונות נקבע בפסק דין, ובוודאי כאשר הוא נקבע בהסכם גירושין, נטל ההוכחה על הצד שמבקש שינוי הסכום הוא גבוה מאוד. נסקור עכשיו בקצרה כמה מהמקרים הנפוצים, בהם מוגשות תביעות להפחתת מזונות, ונראה כיצד מתייחסים לכך בתי המשפט

הפחתת מזונות עקב ירידה בהכנסות האב

במקרה בו יש ירידה בהכנסתו של האב, בית המשפט יבחן עד כמה הירידה בהכנסה משמעותית, והאם היא זמנית או לא. לא כל מקרה של פיטורין יגרור הפחתה של מזונות, משום שבית המשפט יבחן לא רק אם ההכנסה בפועל ירדה, אלא אם כושר ההשתכרות נפגע.

כך למשל נקבע בתמ"ש (ת"א) 33252/99. ירידה בכושר ההשתכרות צריכה להיות ממושכת ומשמעותית, למשל עקב פגיעה פיזית לאחר תאונת דרכים או מחלה ממושכת, או כל נסיבות אחרות מהן יתרשם בית המשפט לא הירידה בהכנסה היא קבועה, משמעותית והאב לא יכול לפעול כדי לשפר את מצבו.

בפסק הדין בעניין עמ"ש 53288-03-18 נקבע כי לא מספיק שהאב הראה שקיימת הרעה במצבו הכלכלי, אלא היה עליו גם להראות כי מצבה של האם השתפר משמעותית:

"המבקש את הדיון מחדש בסכום המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, צריך להוכיח לא רק שינוי בשכרו או בשכר בן/בת הזוג, אלא גם הרעה במצבו הכלכלי הכולל או הטבה משמעותית במצבו הכלכלי הכולל של בן/בת הזוג, מאז פסיקת המזונות המקורית"

הפחתת מזונות עקב שיפור במצבה הכלכלי של האם

כאשר הפחתת המזונות אותם משלם האב מתבקשת עקב שיפור במצבה הכלכלי של האם, בית המשפט יבחן את הבקשה לפי מכלול הנסיבות.

למשל בתמ"ש 33812-02-21 התבקשה הפחתת מזונות שמשלם האב, בעקבות שיפור במצבה הכלכלי של האם. בית המשפט ענה בשלילה, וקבע כי העלייה בהכנסות האם לא הצדיקה את הגשת התביעה:

"איני סבור כי זכאי לקבל מזונות לקטין צריך 'לעצור את חייו' ולהימנע מכל פעילות עסקית אשר תניב לו רווחים או צמחיה כלכלית אחרת וזאת מפאת חשש כי דמי המזונות ייפגעו".

במקרה זה נקבע גם כי התובע פעל בחוסר תום לב וללא גילוי מלא והוגן.

מאידך, וברוח שנפסקה בעניין עמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית לעיל, בתלה"מ 28665-02-19 נדון מקרה בו מצבה של האם השתפר משמעותית, ומצבו של האב מנגד הורע באופן משמעותי, למשך תקופה ארוכה. בית המשפט פסק כי במקרה זה מדובר בשינוי נסיבות מהותי, שמצדיק לא רק הפחתה של דמי המזונות שמשלם האב אלא ביטול מלא שלהם.

הפחתת מדור עקב מעבר של האם למגורים עם בן זוג

כאשר האם עוברת להתגורר עם בן זוג חדש, ייתכן ויהיה מקום להפחתה בדמי המדור המשולמים. זאת משני טעמים עיקריים: כאשר עובר בן זוג להתגורר עם האם, חלקם היחסי של הילדים בהוצאות המדור משתנה. בנוסף, היקף ההכנסות של התא המשפחתי גדל, וההנחה היא שבן הזוג החדש יתרום את חלקו בעלות המדור למגוריו. תייחסות לקיומו של בן זוג נוסף וילד נוסף לצורך פסיקת המדור או שינוי דמי המדור ניתן למצוא בתמ"ש (ירושלים) 39642-02-14 וכן בתמ"ש (ת"א) 6935-08-12.

כדי שניתן יהיה להפחית את דמי המדור, רצוי כי ההסכם או פסק הדין שקבע את תשלום המזונות יתייחס בנפרד למזונות ולמדור, כדי שניתן יהיה לראות מה הסכום המשולם בגין כל אחד מהרכיבים. כאשר הסכומים ניתנים ביחד ללא הפרדה לרכיבים, קשה לבית המשפט להעריך מהו הסכום המשולם בגין כל רכיב, ולכן הוא ייטה פחות להקטין את הסכום המשולם.

גם כאן, הפסיקות אינן אחידות, ויימצאו בתי משפט שיפסקו כי הצטרפות בן זוג חדש למגורי האם היתה צפויה לאחר הפרידה, ומשכך, לא מדובר בשינוי שמצדיק הפחתת הסכום המשולם.

הפחתת מזונות עקב נישואין מחדש והולדת ילדים נוספים

ככלל, הולדת ילדים נוספים, בוודאי ילד אחד, לא מהווה שינוי מהותי שמצדיק הפחתת המזונות. ברוב המקרים, ניתן לומר כי מדובר בשינוי צפוי מראש, גם אם הצדדים לא התייחסו אליו בבירור בהדסכם. כדי להביא לשינוי סכום המזונות עקב הולדת ילדים נוספים, יהיה בדרך כלל צורך להראות על צירוף של נסיבות נוספות, כגון שיפור במצבה הכלכלי של האם או הרעה קבועה במצבו הכלכלי של האב.

באופן עקרוני, הפסיקה קובעת כי הולדת ילד נוסף לאב אינה כשלעצמה סיבה המצדיקה הפחתת המזונות, אלא אם חלו בנוסף נסיבות נוספות אשר ביחד יכולות להוות הצדקה להתערבות בסכום המזונות. למשל, הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של האב, ללא קשר להולדת הילד הנוסף. כך נקבע למשל בפסקי הדין בעניין ע"א 381/86 אבין נ' אבין, ע"א 259/75 שטראוס נ' שטראוס.

הפחתת מזונות עקב הרחבת זמני שהייה אצל האב

לאחר פסק הדין בבע"מ 919/15, החלו בתי המשפט לקבוע את סכומי המזונות בין היתר בהתבסס על זמני שהות של הילדים עם כל אחד מההורים. לכן ניתן לראות בשנים האחרונות כי אבות המשלמים מזונות מבקשים להגדיל את זמני השהות של הילדים, ובד בבד מבקשים הפחתה בסכום המזונות.

במקרה זה, בתי המשפט בודקים בזכוכית מגדלת האם התביעה להגדלת זמני השהות מוגשת בתום לב, ולא רק במטרה להפחית את המזונות שנפסקו. בנוסף, השינוי בזמני השהות צריך להיות משמעותי, כך שיצדיק את הפחתת המזונות. כלומר, לא מדובר על שינוי של יום אחד בשבוע, אלא שינוי שיש בו כדי להשפיע על הוצאות הצדדים הקשורות בזמני השהות של הילדים.

הפחתת מזונות כאשר הילד מסרב לקשר עם האב

לבמקרים חריגים, בתי המשפט מפחיתים ואף מבטלים לחלוטין מזונות שמשלם אב, כאשר הילד מסרב לקיים עמו קשר, באופן קבוע וללא סיבה מוצדקת. מדובר כאמור במקרים חריגים ביותר, כאשר בדרך כלל הדרישה היא שהילד יהיה מעל גיל 14, ושניתוק הקשר יהיה בהחלטתו ולפי רצונו, ולא כזה שנגרם בשל ההורה השני ("סרבנות קשר"). כך קבע כב' אסף זגורי בתמ"ש 1633-05-14:

"מקום שאין קשר בין קטין להורהו וביהמ"ש סבור כי המשך אכיפת החיוב למזונות הקטין לא תהא צודקת, יוכל ביהמ"ש להושיט סעד מתאים של ביטול אכיפת החיוב למזונות."

סיכום

כפי שניתן לראות, לא ניתן לצפות מראש כיצד יפעל בית המשפט כאשר מוגשת בקשה להפחתת מזונות, והדבר משתנה ממקרה למקרה. עם זאת, ניתן לומר בוודאות כי הרף הנדרש לשינוי הסכום הינו גבוה, ובית המשפט ייטה שלא להתערב בסכום המזונות אלא במקרים חריגים.

לכן, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקבוע בהסכם הגירושין התייחסות למקרים עתידיים שניתן לצפות, כדי למנוע מחלוקות בהמשך ככל הניתן.

Yorumlar


 מדריכים נוספים

המומחיות שלי

bottom of page