top of page

רילוקיישן אחרי גירושין

ככל שהעולם הולך ונפתח, וביתר שאת בשנים האחרונות עקב המצב המורכב במדינת ישראל, אנחנו עדים ליותר ויותר משפחות שמבקשות לפתוח דף חדש במדינה אחרת, אם ביוזמה אישית או בעקבות מקום העבודה. גם כשמדובר בתא משפחתי אחד ויחיד זה לא פשוט, אבל עבור הורים גרושים מדובר במציאות מורכבת עוד יותר.


האם ניתן לעבור לרילוקיישן לחו"ל ללא הילדים?

אם אחד ההורים מבקש לעבור לחו"ל ללא הילדים, כך שהם יישארו להתגורר עם ההורה השני בסביבת המגורים המוכרת להם, לא ניתן למנוע את המעבר. התפיסה היא שגם כאשר מדובר בהורים גרושים, חופש התנועה של אדם גוברת, ולא ניתן לכפות עליו להישאר בארץ אם הוא אינו מעוניין בכך. אמנם, בתי המשפט לא תמיד רואים בעין יפה אדם שמתחמק ממחויבויותיו הרגשיות כלפי ילדיו, אבל הם מבינים שלא ניתן לכפות על אדם מצב חיים שהוא אינו מעוניין בו. מה עוד שברוב הפעמים, יש טעמים אמיתיים לרילוקיישן, והוא בהחלט לא מבוצע מתוך רצון שלא לקיים קשר עם הילדים.


ועדין, למעבר למגורים בחו"ל ללא הילדים יש השלכות שדורשות בירור מחדש, כאשר מדובר בעיקר על סוגיית זמני שהות והמזונות. מעת שהילדים עוברים באופן מלא לחזקתו של ההורה השני, ייתכן שיהיו לכך השלכות כלכליות, כאשר ההורה שעובר יידרש לאזן את מצבו הכלכלי של ההורה שהופך כעת להורה במשרה מלאה.


בנוסף, יהיה צורך לקבוע מחדש את זמני השהות של הילדים, בהתאם לנסיבות, שיכלול מתי הילדים פוגשים את ההורה בארץ ולכמה זמן, מתי הם ייפגשו אותו במדינה החדשה ולכמה זמן. נסיבות שונות יכולות להוליד הסדרים שונים, למשל אם מדובר במי שעבר למדינה קרובה, כגון יוון או קפריסין, או אדם שנדרש להגיע לארץ לעתים תכופות לצורך עבודתו, אפשר יהיה לקבוע הסדרים שכוללים זמנים משותפים בארץ, וזמנים משותפים בחו"ל, כגון סופי שבוע וחופשות. במדינות מרוחקות יותר, כגון ארצות הברית, סביר יהיה יותר לקבוע זמני שהות ארוכים ושאינם תכופים, כגון חופשת הפסח והחופש הגדול.


האם ניתן לעבור עם הילדים לרילוקיישן?

כשהמעבר מתבצע עם הילדים, יש לקיים אותו בהסכמה, ובהיעדר הסכמה ניתן לעבור רק לאחר שהוגשה בקשה מתאימה לבית המשפט, ובית המשפט אישר אותה, בכפוף להסדרים שקבע לאור המציאות החדשה. המשמעות של מעבר עם ילדים לחו"ל היא פגיעה בהורות של ההורה שנותר בארץ ובקשר שלו עם הילדים, וכן עשויה להיות כשלעצמה שלא לטובת הילדים. לכן, אמנם לא ניתן למנוע מהורה לעבור בגפו לכל מקום שיבחר, אבל בית המשפט יכול למנוע ממנו לעבור עם הילדים, משום שהדבר עלול לפגוע הן בזכויותיו של ההורה שנשאר בארץ והן בילדים ובזכותם לקשר עם שני הוריהם.


לכן, בית המשפט יבחן קודם כל את שאלת המעבר מתוך ראיית טובת הילדים, ויבדוק האם לאור מכלול הנסיבות, ניתן לאשר את המעבר. בית המשפט יבדוק את הקשר של הילדים עם כל אחד מהוריהם, את נסיבות המעבר, את המידה בה הילדים נטועים בסביבתם (כגון קשרים קרובים עם המשפחה המורחבת), את הסביבה הצפויה להם במדינת המעבר ואת ההשפעה של צמצום זמני השהות בינם לבין ההורה שנותר בארץ.


"העיקרון המנחה בתיקי הגירת קטינים הוא עקרון טובת הילד. בחינת טובתו של הילד אינה יכולה להיעשות במנותק מן המכלול המשפחתי אליו הוא משתייך ומבחינת השפעת ההחלטה על כל אחד מהוריו במסגרת זו אין מנוס מהבאה בחשבון ושקלול של שיקולים שונים דוגמת זכותו של ההורה המשמורן להמשיך בחייו, לקבוע את מהלך חייו, להקים תא משפחתי חדש או לפתוח בדרך חדשה, זכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר רציף עם ילדו, כמו גם לכך שהקטין נמצא חלק ניכר של זמנו במחיצת ההורה המשמורן מזה ולכך שהוא זכאי לקשר מלא עם הורהו השני מזה אלא, שאת אלה יש להביא בחשבון מתוך מטרה לקבוע מהי טובת הילד באותו מקרה ולא כשיקול עצמאי."  בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני


שיקולים כגון זמני השהות של ההורה עם הילדים היום, גיל הילדים, ואפשרויות השמירה על הקשר לאחר המעבר עשויים להיות משמעותיים מאוד. אין סט ברור ומוחלט של שיקולים וכל מקרה נבחן לפי הנסיבות הספציפיות, אבל אפשר לראות כמה שיקולים עיקריים בבחינת השאלה האם לאפשר להורה להגר עם הילדים לארץ אחרת:


מסוגלות הורית – האם ההורה שמבקש את הרילוקיישן מסוגל לדאוג לכל צרכי הילדים בעצמו, ללא עזרתו של ההורה האחר. רילוקיישן כשלעצמו דורש מאמץ רב, ולא תמיד מדובר בהורה שיכול להתמודד גם עם האתגרים שלו במעבר, כגון השתלבות בעבודה חדשה והתמודדות עם בירוקרטיה בשפה ובמדינה זרה, וגם עם האתגרים של ילדיו במעבר.

הקשר של הילד עם ההורים – בית המשפט יבחן האם הקשר של הילד עם הוריו כיום הוא כזה שהמעבר יהיה לטובתו. למשל, במקרה של קשר עכור בין הילד לבין ההורה שמבקש את המעבר על רקע נישואים שניים או כל נושא אחר, ייתכן שלא יהיה לטובתו של הילד לעבור להתגורר עם אותו הורה דרך קבע. בנוסף, גם אם לילד קשר טוב עם ההורה שמבקש לעבור, אך בנוסף יש לו קשר משמעותי, קרוב וטוב עם ההורה שנותר בארץ, ייתכן שלא יהיה זה לטובתו לעבור באופן כזה שיקשה על שמירת הקשר.

סביבתו של הילד – בית המשפט יבחן עד כמה הסביבה במדינת הרילוקיישן מתאימה לילד ועד כמה יש אפשרות סבירה שייקלט בה היטב. זאת יחד עם בחינה של סביבתו הנוכחית של הילד והקשר שלו עימה, כגון מסגרות חברתיות משמעותיות, משפחה מורחבת קרובה ועוד.

רצונו של הילד – ככל שהילד בוגר יותר ומסוגל להביע את רצונו, בית המשפט ייתן משקל רב יותר לרצונו של הילד בשאלה האם הוא יהגר עם ההורה או יישאר בארץ.


שינוי בזמני שהות ובמזונות

במקרה בו נקבע או הוסכם בין ההורים על הרילוקיישן – אם הילדים או בלעדיהם – יש צורך לקבוע מה יהיו זמני שהות החדשים. כאמור, כאן נלקחים בחשבון גורמים כמו מידת הקרבה של המדינה, והיכולת של כל אחד מההורים להתנייד ולפגוש בילדים, כמו גם היכולת של הילדים לטוס להורה השני עם או בלי ליווי של ההורה.


בנוסף, הרבה פעמים יידרשו גם שינויים כלכליים. הורה שעבר ללא ילדיו עשוי להיות מחוייב במזונות גבוהים יותר, שכן הנטל הכלכלי שמתחלק בין ההורים אינו שוויוני כעת. מנגד, כאשר מדובר בהורה שעבר עם הילדים, לא יהיה הוגן להטיל נטל כלכלי מוגבר על ההורה שנותר בארץ, כאשר מלכתחילה המעבר נעשה שלא לפי רצונו. במקרה זה, ההורה שבחר לעבור צריך לוודא שביכולתו הכלכלית להחזיק את הילדים במדינה החדשה, ולא לצפות שההורה השני יממן את שהותו שם. עוד סוגיה כלכלית היא סוגיית המפגשים, שכן כעת כדי לקיים את המפגשים יש צורך במימון עלויות טיסה ולעתים שהות במלון. יש לקבוע מי ההורה שנושא בעלויות אלה, ובאיזה אופן.


רילוקיישן אחרי גירושין הוא סוגייה מורכבת שיש לה השלכות משמעותיות על הקשר שבין הילדים לבין הוריהם, ועשויות להיות לה גם השלכות כלכליות. אם אחד מכם שוקל לבצע רילוקיישן, כדי לראות כיצד תוכלו להסכים ביניכם על כל הסוגיות ולוודא שהקשר הטוב ביניכם לבין הילדים נשמר.

Comentarios


 מדריכים נוספים

המומחיות שלי