כשבני זוג מגיעים לתהליך של גירושין או פרידה, ברוב המקרים מה שאנחנו רואים זה את מה שאני מכנה "המרוץ להסכם". הטלטלה, החרדה וחוסר הוודאות הגדולים מזרזים את בני הזוג לחפש במהירות האפשרית את הסדר החדש. זה מאוד הגיוני וברור. קיום בתוך חוסר ודאות מעורר חרדה מאוד גדולה ומקשה על התפקוד וההתאוששות. כשהחיים החדשים נעשים ברורים וודאיים יותר, והעתיד החדש מתחיל להיפרש, זה מאפשר את הרגיעה וכניסה של השקט הנפשי.
אבל לפעמים, בתוך המרוץ להסכם, ההורים מזניחים הרבה דברים חשובים בדרך, שגם הם נותנים שקט וודאות, והרבה פעמים – לטווח זמן ארוך ומשמעותי יותר. למשל ייעוץ מתאים, הדרכת הורים, טיפול רגשי ותכנון תכניות לעתיד. הרבה פעמים גם תהליך החתימה נעשה מתוך דגש על הסוגיות הרכושיות והממוניות.
התוצאה היא שהרבה פעמים, ההורים מגלים שהחיים האמיתיים שלהם כהורים גרושים לא נגמרים עם חתימת ההסכם וקבלת הגט. ממש לא. הם מגלים שהם רק מתחילים. והחיים, כמו החיים, לא תמיד צפויים. לא כל מה שחשבנו שיעבוד מעולה בתהליך ההסכם באמת עובד. הילדים מגיבים אחרת, הנסיבות שלנו משתנות. הלחצים הם לא מה שחשבנו.
אילו מחלוקות עולות אחרי חתימת ההסכם
לפעמים מגלים שיש קשיים ברמה היומיומית. מחלוקות כמו זמני איסוף של הילדים, החלפה נקודתית של ימים, מעבר של בגדים וחפצים מהבית או אפילו קושי של הילדים עצמם עם ההסדר שההורים בחרו עבורם. בפעמים אחרות מתגלה קושי להתמודד עם אובדן השליטה על השגרה של הילדים כשהם בבית של ההורה האחר, מה שגורר חיכוכים בלתי פוסקים.
חלק אחר מהמחלוקות נוגע לקבלת החלטות משותפות על הילדים, למשל בנושאי חינוך או נושאים רפואיים. מחלוקות כמו הצורך באבחונים או שיעורים פרטיים, רצון להעביר את הילד למסגרת חינוכית שונה, שנתקל בהתנגדות מצד ההורה האחר, או בצרכים רפואיים שההורים לא מסכימים עליהם.
גם שינויים טבעיים בחיים יכולים להוליד מחלוקות בין ההורים. כניסה של בני זוג חדשים יכולה לעורר מתחים, חששות ואי הסכמות. שינויים בחיים של אחד מההורים כמו מעבר דירה או הזדמנות להתפתחות מקצועית שמשליכים על זמני השהות, ועלולים להוביל לקושי להגיע להסכמות חדשות סביב שינוי המציאות. לא מעט פעמים גם הנושא הכספי עולה, למשל אם מצבו של אחד ההורים משתנה לרעה ויש לו קושי ממשי לעמוד בהתחייבויות שלו ועדיין לשמור על רמת חיים סבירה.
הנקודה היא, שהצורך להגיע להסכמות בגירושין – ממש לא מתחיל ונגמר בהסכם הגירושין. להורים בנפרד יש שנים רבות של שיתוף פעולה, מחלוקות, אי הסכמות, צורך להתגמש, לכבד את הצרכים זה של זו, ולפתור כל פעם מחדש את מה שעולה. אבל למקרה הצער, בהרבה מקרים, התקשורת ההורית לאחר הגירושין פשוט לא מספיק טובה.
כל הנושאים שדיברתי עליהם הם חלק מהיומיום של הורים גרושים והצורך ללמוד להתנהל איתם הוא חלק מהותי של ההורות החדשה בגירושים. הרי גם הורים בזוגיות נדרשים להחליט ביניהם על הנושאים האלה בדיוק, אין שום סיבה להניח שזה ייעלם בגלל הגירושין.
למה קשה להורים גרושים לנהל את המחלוקות ביניהם
אז למה כל כך הרבה הורים גרושים נמצאים במחלוקות בלתי פוסקות, או בנתק כמעט מוחלט עקב חוסר יכולת לנהל תקשורת?
הסיבה לכך היא שהרבה הורים גרושים טועים לחשוב היא שהגירושין מסתיימים עם ההסכם, ולא משקיעים מספיק בתהליך שאמור לייצר להם את הקרקע להתנהלות השוטפת ולתקשורת מיטבית. ההסכם מעניק ודאות לנושאים מסוימים, אבל אנחנו יודעים שהחיים משתנים כל הזמן, מה שהיה נכון לזמן מסוים לא נכון לזמן אחר. הצורך שלנו בגמישות והתאמות לא נפסק. וזה מה שבאמת עושה את החיים שלנו טובים – לא הקביעות הקשיחות של ההסכם, אלא היכולת שלנו להתנהל בתוך המציאות כהורים במשותף. המציאות היא שהחיים שלכם כגרושים למעשה רק מתחילים אחרי ההסכם. כאן נכנסת השגרה שאמורה לייצר שותפות הורית חדשה. לא מספיק שהיא תהיה ״לא פחות טובה״ מההורות הקודמת - היא יכולה וצריכה להיות יותר טובה.
בפועל, הרבה הורים גרושים נמנעים מלפתור את המחלוקות ביניהם. אחד מהם מעלה בקשה או שאלה, ההורה השני מסרב והרבה פעמים כאן זה נפסק. לפעמים זה מסלים כדי ריב, אבל רק בפעמים נדירות מתקיים דו שיח אמיתי על מה שעל הפרק. התוצאה היא שהמחלוקות נשארות ״לצוף״ בין ההורים, והתקשורת ביניהם הולכת ופוחתת עם הזמן. במקום זה עולים ויכוחים, מרירות וטינות. זה בתורו מקשה עליהם לנהל תקשורת בעתיד, ונוצר מעגל קסמים שהולך ופוגע בהורות שהם מעניקים לילדים שלהם, ובהנאה מהחיים בחדשים שהם בחרו.
במקרים הקשים, אותם הורים מגיעים לבית המשפט. האירוניה היא שאת ההסכמות הראשונות ההורים כן הצליחו לקבל ביחד, בלי התערבות של בית המשפט, ועוד בתקופה הכי קשה הגירושין. זה כל כך מיותר וחבל.
מה אתם יכולים לעשות
את החיים כהורים גרושים צריך לנהל כל הזמן, כמו שניהלתם את ההסכם - בתשומת לב, בתקשורת, במאמץ להתגבר על תסכולים והגעה להסכמות לאחר שיח ביניכם. אתם ממוקדים יותר, שלווים יותר, כבר יש לכם ״קרקע מוצקה״ חדשה לדרוך עליה. אתם רק הולכים ומשתפרים בחייכם, אין סיבה שתזניחו גם את השותפות ההורית שיצרתם.
כשאתם מבינים שמתעוררות ביניכם מחלוקות מהותיות, או כשאתם שמים לב שהתקשורת ביניכם היא כזאת שכבר לא מיטיבה עם הילדים, אל תוותרו על ההורות שלכם, אבל אל תנסו להשיג אותה דרך ביטול של ההורה השני. תזכרו שבשביל הילדים, שניכם ההורים שלהם בדיוק אותו הדבר. תחזרו להליך הגישור. בהליך תוכלו ליצור לעצמכם כלים חדשים שמתאימים למציאות שלכם, עכשיו כשאתם כבר יודעים יותר טוב באמת עובד בשבילכם ומה פחות. או שנוכל למצוא הסכמות חדשות אם המציאות שלכם משתנה באופן משמעותי וצריך לבדוק מחדש את הדברים.
תזכרו שמה שקורה עכשיו - אלה החיים שלכם גרושים, לא התקופה שבב עבדתם על ההסכם. והתקופה הזאת תימשך לשנים. שהצלחתם כבר פעם אחת להגיע להסכמות, בתקופה שהיתה בוודאי הכי קשה לשניכם. אם הצלחתם אז, אין שום סיבה שלא תצליחו היום.
Comments